כְּשֶׁאָמוּת יוֹם אֶחָד, אֲהוּבִי,
אַל תָּשִׁיר לִי שִׁירִים עֲצוּבִים.
אַל תִּשְׁתֹּל עַל קִבְרִי שׁוֹשַׁנִּים
עֵת אֶחֱלוֹם לִי שָׁם נִים וְלֹא נִים.
אַל תִּטַּע עֵץ מֵצֵל שֶׁיְכַסֵּנִי,
לִי יַסְפִּיק רַק הָעֵשֵׂב הָרַךְ.
וְאַתָּה, אִם תִּרְצֶה, תִּזְכְּרֵנִי.
וְאַתָּה, אִם תִּרְצֶה, אָז תִּשְׁכַּח.

לֹא אֶרְאֶה עוֹד אוֹרוֹת וּצְלָלִים,
לֹא אָחוּשׁ בַּגְּשָׁמִים הַקַּלִים.
לֹא אֶשְׁמֶע סְנוּנִיּוֹת וּזְמִירִים
אֲשֶׁר גַּם בִּכְאֵב הֵם שָׁרִים.
רַק אֶחֱלוֹם לִי בְּאוֹר בֵּין עַרְבַּיִּם
אֲשֶׁר לֹא עוֹד יִשְׁקַע אוֹ יִזְרַח.
וְאוֹתְךָ, אִם אֶרְצֶה, אָז אֶזְכֹּר,
וְאוֹתְךָ, אִם אֶרְצֶה, אָז אֶשְׁכַּח.

את השיר הזה תירגמתי בשנות הששים, כאשר למדתי אנגלית כדי להתקבל לאוניברסיטה, קראתי אז רק באנגלית, ותרגמתי לעצמי את השירים שהתאהבתי בהם.
כריסטינה רוזטי הייתה בראש הרשימה. ההומור החכם והעצוב שלה דיבר אל לבי. רבים מן השירים שלה שתרגמתי אז – אבדו. למזלי מוני אמריליו ראה את השיר הזה והלחין אותו. ומירי אלוני ביצעה אותו. בנוסחו הראשון.

כריסטינה רוזטי (1830-1894) היא משוררת אנגליה, בתו של המשורר החשוב גבריאל רוזטי, יליד איטליה. ואחותו של הצייר דנטה גבריאל רוזטי. היא כתבה שירי אהבה ושירי ילדים, אבל מעולם לא נישאה. ולא היו לה ילדים. שיריה מלאים בהומור, אבל חייה היו עצובים. היא הייתה חולה וחייתה בבדידות כל ימי חייה.
אולי יעניינו אתכם עוד משיריה של כריסטינה רוזטי  ב"שירים מתורגמים"