אִם אַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ
הָעוֹלָה אֶל הֶהָרִים,
הִזָּהֵר שֶׁלֹא תִּקַּח
אִתְּךָ דְבָרִים מְיֻתָּרִים.

קַח חֲלוֹם
לא כָּבֵד מֶדַּי,
וְשִׂמְחָה
לא גְּדוֹלָה מִדַּי,
וְגַם שִׁיר
לא אָרוך מִדַּי.
זֶה דַּי.

יֵש נוֹפִים יָפִים בַּדֶּרֶךְ
הָעוֹלָה אֶל הֶהָרִים,
הַתַּרְמִיל מוֹשֵׁךְ לְמַטָּה,
פה עוֹזְרִים רַק הַשִּׁירִים.

קַח חֲלוֹם….

שֵׁב לָנוּחַ, זְרוֹק לָרוּחַ
אֶת כָּל מַה שֶׁמְיֻתָּר,
וְעַכְשָׁיו, בְּלֵב בָּטוּחַ,
קַח אִתְּךָ מַה שֶׁנִּשְׁאַר:

קַח חֲלוֹם….

לא אִכְפַּת לִי מַה לָּקַחְתָּ
וְאֶת מַה אַתָּה אוֹהֵב,
מַה שֶׁבֶּאֱמֶת חָֹשוּב
זֶה מַהֹ  שֶׁיֵּש לְךָ בַּלֵב:

רַק חֲלוֹם
לא כָּבֵד מֶדַּי,
וְשִׂמְחָה
לא גְּדוֹלָה מִדַּי,
וְגַם שִׁיר
לא אָרוך מִדַּי.
זֶה דַּי.

השיר נכתב בשנת 1983 להצגה "פיסטוק במסע לארץ הליצנים" בכיכובו של ספי ריבלין
ובהשתתפות אפי בן ישראל, נתן נתנזון, רוברט הניג ויוסי סגל.
ההצגה נשכחה אבל השיר  לשמחתי, נשאר .