אֵיזֶה מַזָּל
שֶׁיֵּש לֶחֶם וְיֵשְׁ גַּם בָּצָל, וְזֵיתִים, וּבִכְלָל.
וְשַׂקִּית שֶׁל נְיָּר לַעֲטוֹף אֶת הַכֹּל,
וְשֶׁיֵּש גַּם שִׁנַּיִם בִּשְׁבִיל לֶאֱכוֹל,
מַזָּל גָּדוֹל.

כַּמה נִפְלָא
שֶׁהַחוֹפֶשׁ הַזֶּה הוּא גָּדוֹל וְזֹאת רַק הַתְחָלָה,
וְנַסְפִּיק עוֹד לִשְׂחוֹת, וְנַסְפִּיק עוֹד לִצְלוֹל,
וְנַסְפִּיק סְתָם לִשְׁכַּב וְלַחֲלוֹם בַּחוֹל
חֲלוֹם כָּחל.

זֶה מְצוּיָן
שֶׁהַקַּיִץ מַגִּיעַ בַּזְּמַן כְּמוֹ חָבֵר נֶאֱמָן,
וְהַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת, וְהָאוֹר וְהַחוֹל,
כָּל הַקַּיִץ הַזֶּה הוּא בְּסַך הַכֹּל
מַזָּל גָּדוֹל.

איפה קרה הסיפור וואיך הוא התחיל

הסיפור קרה במושבה שלנו. (סיפורים אוהבים מושבות של פעם) זה היה מזמן, בתחילת החופש הגדול, כשאנחנו עוד היינו ילדים , והעיר  שלנו הייתה עדיין מושבה קטנה.
 כדאי לכם לבוא למושבה שלנו. ברחוב הראשי, שהיה גם הרחוב היחיד שלה אפשר היה לפגוש את כולם: את אפרתי השוטר עם השפם הגדול שלו, את רינה היפה מכיתה ה'  ואת שמואליק ועוזי רצים ברחוב עם גלגל שהיה פעם גלגל של אופנים, ואפילו את העז של המוכרת שחושבת שהיא זמרת.
משני צדי הרחוב היו בתים קטנים עם גגות האדומים והחצרות הירוקות. בכל חצר היו ערוגות עם צמחים מועילים, כמו בצל ירוק, צנומיות, קצת תלתן בשביל הפרות, והיה גם צריף סודי,
שאף אחד לא גר בו. אבל רינה היפה ראתה שם איש שזר ומוזר, אף אחד במושבה לא מכיר,  אנחנו הלכנו לשאול והתחיל סיפור גדול.