נָשַׁקְתִּי עַל מִצְחֵךְ, זֶה דַי,
קַבְּלִי זֹאת כְּמַתְנַת פְּרִידָה.
הַרְשִׁי לִי רַק לוֹמַר תּוֹדָה.
אֵינֵךְ טוֹעָה, הֲיִי שָֹלוֹם,
יָמַי אִתָּךְ הָיוּ חֲלוֹם.
אִם הַתִּקְוָה אָבְדָה, פָּרְחָה לָהּ,
לְאוֹר הַיּוֹם, אוּלַי בַּלַּיְלָה,
אִם רָאִינוּ זֹאת אוֹ לֹא,
הָיְתָה חֲלוֹם בְּתוֹךְ חֲלוֹם.

הַיָּם סוֹעֵר, הָרַעַשׁ רָב
אֲנִי עוֹמֵד מוּלוֹ עַכְשָׁיו
וּבְיָדִי אוֹצָר זָהָב:
בְּכַף יָדִי יֵשׁ חֹפֶן חוֹל.
לִשְׁמוֹר לִי חוֹל – אֵינִי יָכוֹל.
הַגַּרְגְּרִים חוֹמְקִים כֻּלָּם
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי לַיָּם.
נוֹזְלוֹת גַּם דִּמְעוֹתַי אִתָּם.

אֵלִי, מַדּוּעַ אִי אֶפְשָׁר
לְהַצִּיל אֶת הָאוֹצָר?
הוֹ, אֱלוֹהִים גַּרְגֵּר אֶחָד
הַשְׁאֵר אֶצְלִי בְּכַף הַיָּד.
אַך לֹא, גַּם הוּא נָפַל לַתְהוֹם.
הָאִם כָּל עוֹלָמִי, כֻּלּוֹ,
מַה שֶׁרוֹאִים וּמַה שֶׁלֹא,
הוּא רַק חֲלוֹם בְּתוֹךְ חֲלוֹם?

אדגר אלן פו סופר ומשורר אמריקאי, אבי הסיפור הבלשי   (1809  - 1849)