צָרִיךְ רַק לְחַכּוֹת כַּמָּה דַּקּוֹת, וְלֹא יוֹתֵר,
צָרִיךְ רַק לְנַסּוֹת עוֹד פַּעַם. שׁוּב לֹא לְוַתֵּר.
מַשָּׁהוּ יִקְרֶה, אוּלַי.
מִשֶּׁהוּ יָבוֹא אֵלַי.

וְאָז פִּתְאוֹם הַיּוֹם יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר בָּהִיר
וְכָל הַצִּפּוֹרִים בָּעִיר יַתְחִילוּ אָז לָשִׁיר,
מַשֶּׁהוּ יַצְלִיחַ לִי
אוֹ שָׁקֵט אוֹ גְּבַהּ גַּלִּי.

צָרִיך רַק לְחַכּוֹת כַּמָּה דַקוֹת, אוּלַי שָׁעָה,
צָרִיךְ שׁוּב לְנַסּוֹת. אוּלַי תִּהְיֶה פֹּה הַפְתָעָה.
אוּלַי סִפּוּר יִהְיֶה קְצָת שִׁיר,
אוּלַי עוֹרֵב יִהְיֶה זָמִיר.

אוּלַי בְּעוֹד דַּקָּה, אוּלַי בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה יוֹתֵר יָפִים וּנְבוֹנִים.
מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה וַדַּאי,
מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה.
וְדַי.