אֶקַח אוֹתָךְ, מִלָּה קְטַנָה,
אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר.
אַת מוּעֲמֶדֶת. עוֹד תָּבוֹא
מִלָּה שְׁנוּנָה יוֹתֵר –

בְּעוֹד הוּא תָּר אַחַר מִלִּים,
אַחַת כִּמְעַט כְּבָר נִמְצְאָה,
לַמִּלָּה שֶׁנִדְחֲתָה
הָיְתָה לְפֶתַע הַפְתָּעָה –

בְּרֶגַע שֶׁל חָזוֹן פְּלָאִים
שֶׁבּוֹ שָׁמַיִם נִפְתָחִים –
בְּלִי תּוֹר וּבְלִי מוּעֲמָדוּת
זִמְרוּ אוֹתָה הַמַלְאָכִים – 
 

אמילי אליזבט דיקינסון משוררת אמריקאית 1830-1886