קִטְפוּ הִיּוֹם אֶת הַשּׁוֹשָן,
הַזְּמָן עוֹבֵר מַהֵר.
הַפֶּרַח הַמְּחַיֵּךְ בַּגָּן –
מָחָר לֹא יִשָּׁאֵר.

הַשֶׁמֶשׁ, בַּמְרוֹמִים תָּאִיר
רק רגע היא גבוהה –
ואז היא בְּמֵרוּץ מָהִיר
לְעֵבֶר הַשְׁקִיעָה.

מָתוֹק הַגִּיל כְּשֶׁהוּא מַתְחִיל:
דָּם חַם וְלֵב סוֹעֵר.
הַזְּמָן מַזִיק מְאֹד לַגִּיל
צָרִיךְ לְהִזָּהֵר.

אַל תִּתְבַּיְשׁוּ. זֶהוּ זְמַנְכֶן,
אַל תְּחַכּוּ לַשָּׁוא.
זֶה רֶגַע שִׂיא בְּחַיֵּכָן
אִמְרוּ לוֹ כֵּן. עַכְשָׁו.

רוברט הריק.  1591- 1662

משורר ואיש כמורה אנגלי. היה כומר באזור כפרי, כתב למעלה מ2500 שירים על חיי הכפר והטבע, על יפי החיים  ועל הצורך לנצל את הזמן, לתפוש את הרגע. השיר "לבתולות" הוא המפורסם בשיריו