הָיָה לִי מַטְבֵּעַ
הוּא אָבַד לִי בַּחוֹל.
זֶה הָיָה סְתָם מַטְבֵּעַ,
דֵּי זוֹל סַךְ הַכֹּל.
מַטְבֵּעַ פָּשׁוּט
אֲבָל כָּל כָּךְ יָקָר לִי
חִפַּשְׂתִּי, לַשָּׁוְא.
בָּכִיתִי. כִּי צַר לִי.

הָיְתָה לִי צִפּוֹר.
לִי שָׁרָה כָּל יוֹם
עִם בּוֹא הָאָבִיב
נֶעֶלְמָה לִי פִּתְאוֹם.
חָזְרוּ צִפּוֹרִים,
אַךְ הֵיכָן הַזַּמֶּרֶת?
הֵן שָׁרוֹת אוֹתוֹ שִׁיר
אַךְ אוֹתָהּ אֲנִי זוֹכֶרֶת.

הָיָה לִי כּוֹכָב
קָרְאוּ לוֹ פְּלִיאָָד
לֹא הִשְׁגַּחְתִּי רַק רֶגַע
הוּא נָדַד וְאָבַד.
מְלֵאִים שְׁמֵי הַלַּיְלָה
כֹּוכָבִים שֶׁל זָהָב
אַךְ לִבִּי כֹּה עָצוּב.
לִי אֵין אַף כּוֹכָב.

יֵשׁ מֶסֶר לַשִּׁיר
כּוֹכָב שֶׁאָבַד
מַטְבֵּעַ, צִפּוֹר
חָבֵר, שְׁמוֹ פְּלִיאָד.
שִׁירִי שְׁטוּף הַדֶּמַע
יִרְדֹּוף עַד עוֹלָם
אֶת הַבּוֹגֵד הַפּוֹשֵׁעַ
שֶׁגָּנַב לִי אוֹתָם.
גַּם אִם יִתְנַצֵּל
וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָה -
לְעוֹלָם הַבּוֹגֵד
לֹא יִמְצָא מְנוּחָה.