כְּשֶׁהָעֶֶרֶב בָּא הַשִׂמְחָה רַבָּה
וְהָרוּחַ חַמָּה וְטוֹבָה.
עֶרֶב כּוֹכָבִים וְעוֹד הֲמוֹן דְבָרִים טוֹבִים
וְאָבִיב וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.

הַלְוַאי יְאַחֵר בְּשָׁעָה אוֹ יוֹתֵר
הַלְוַאי יְאַחֵר לוֹ בְּשָׁבוּעַ
נִפְלָא כָּאן לְחַכּוֹת לוֹ,
עוֹד רֶגַע לְחַכּוֹת לוֹ
אֲבָל כַּמָּה חֲבָל הוּא כְּבָר הִגִּיעַ.
אֲבָל, אֵיזֶה מַזָּל, הוּא כְּבָר הִגִּיעַ.

בַּשָׁעָה הַזֹאת יֵשׁ שִׂמְחָה כָּזֹאת
כְּשֶׁפְּרִיחַת הַתַּפּוּז לְבָנָה,
הַסַּפְסָל בַּגָן וַאֲנִי כְּבָר כָּאן
וְאָבִיב וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.

עֲשָׂבִים בַּטָּל וּשְׂפָתָיו כִּפְטָל
וּשְׂפָתָיו עַל מִצְחִי עַד מָחָר
הָעוֹלָם נִשְׁכַּח, מַה שֶׁחָשׁוב עַכְשָׁיו כָּל כַּך
זֶה אָבִיב וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.

הֶעוֹלָם נִשְׁכַּח, וְחָשוּב כָּל כַּך
רַק אָבִיב וְהַרְבֵּה אַהֲבָה.

הַלְוַאי יְאַחֵר בְּשָׁעָה אוֹ יוֹתֵר
הַלְוַאי יְאַחֵר לוֹ בְּשָׁבוּעַ
נִפְלָא כָּאן לְחַכּוֹת לוֹ,
עוֹד רֶגַע לְחַכּוֹת לוֹ
אֲבָל, אֵיזֶה מַזָּל, הוּא כְּבָר הִגִּיעַ.
אֲבָל כַּמָּה חֲבָל הוּא כְּבָר הִגִּיעַ.

זה היה אחד השירים הראשונים שכתבתי יחד עם חברי לספסל הלימודים בעיינות,  יואל רקם, 
התחלנו לכתוב ביחד בערך ב1966 או 67. השירים הושמעו כמה פעמים ברדיו אבל נעלמו
וחשבתי שאבדו ואינם
אבל לאחרונה נמצא השיר הזה בארכיון רשות השידור ואני מודה ליורם סימן טוב, אוהב הזמר העברי,  על שיידע אותי במציאה.