ארבעה חברים נפגשו במטבח
עממי
מאנגלית: לאה נאור

שיר תמים, שמנסה להסביר לנו באופן חביב איך העולם התחיל לריב. 

אַרְבָּעָה חֲבֵרִים נִפְגְשׁוּ בַּמִּטְבָּח:
צָפוֹן וְדָרוֹם, מַעֲרָב וּמִזְרָח.
הֵם רָצוּ לְהָכִין אֲרוּחָה מְשׁוּבַּחַת
לְכָל רוּחוֹת הַשָׁמַיִם בְּיַחַד.

צָפוֹן
הֵבִיא מְלָפְפוֹן.
מַעֲרָב
הֵבִיא עֵינָב.
דָרוֹם
הֵבִיא דְּרִישַׁת שָׁלוֹם.
מִזְרָח
רַק הֵצִיץ וּבָרַח.

אַרְבָּעָה חֲבֵרִים הִתְפַּזְרוּ בָּעוֹלָם,
שׁוּב לֹא יִפָּגְשׁוּ לְעוֹלָם.

זֶה בַּצָפוֹן, זֶה בַּדָּרוֹם. זֶה נִרְדָּם בַּשְּׁקִיעָה, זֶה צוֹפֶה בַּזְּרִיחָה.
הֵם לֹא מְדַבְּרִים מֵאָז עַד הַיּוֹם רַק בִּגְלַל אוֹתָה אֲרוּחָה.