לַיְלָה טוֹב, לַיְלָה טוֹב,
עֲצוֹם אֶת עֵינַיִךְ
וְתִרְאֶה חֲלוֹמוֹת טוֹבִים.
כָּל הַלַּיְלָה יָרֵחַ יִזְרַח מֵעָלֶיִּךָ
יָרֵחַ וְגַם כּוֹכָבִים.

לַיְלָה טוֹב, לַיְלָה טוֹב
כְּבָר הִגִּיעַ הָעֶרֶב
וְהַיּוֹם, יַקִּירִי כְּבָר עָבַר,
חֲלוֹמוֹת נְעִימִים יָבוֹאוּ אֵלֶיִךָ
וְיִהְיוּ לְצִדְךָ עַד מָחָר.

לַיְלָה טוֹב, לַיְלָה טוֹב,
אִמָּא שָׁרָה שִׁיר עֶרֶש
וְאוֹתְךּ מְכַסָה בִּשְׂמִיכָה.
שֶׁיִהְיֶה לְךָ לַיְלָה שָׁקֵט וְרָגוּעַ,
שֶׁיִהְיֶה לְךָ לֵיל מְנוּחָה.