בפעם הראשונה שהלכתי לשוק
א. א. האוסמן
עברית: לאה נאור

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָלַכְתִּי לַשּׁוּק,
שְׁתֵי פְּרוּטוֹת בָּאַרְנָק שֶׁלִּי.
דַּקוֹת אֲרוּכּוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי, דָּבוּק –
לִדְבָרִים שֶׁהֵם לֹא בִּשְׁבִילִי.

הַזְּמַנִים הִשְׁתַּנוּ. אֲנִי כְּבָר יָכוֹל
לִקְנוֹת מַה שֶׁעֵינַי רָאוּ.
יֵשׁ לִי אַרְנָק, יֵשׁ פֹּה שׁוּק, יֵשׁ הַכֹּל –
אֲבָל אֵיפֹה הַיֶּלֶד הַהוּא?

שְׁתַּיִים וּשְׁתַּיִים תָּמִיד הֵן אַרְבָּע,
אַף פַּעַם הֵן לֹא חָמֵשׁ.
וְהַלֵּב עוֹד אוֹהֵב מַה שֶׁלֹא הָיָה
וְכוֹאֵב אֶת מַה שֶׁיֵשׁ.