דבר אל העצים
לאה נאור

"מי שיש לו שורשים עמוקים, מי שצומח לאט ולא ממהר לשום מקום,  – אולי יוכל לנגוע בשמים".  עממי
צוות הווי נחל שר אל העצים בלחן שלום חנוך
תודה לנכדתי, פז, שציירה את הציור "חורשת  אקליפטוסים בפרדס חנה"

- קוֹרְאִים לִי צַפְצָפָה
- קוֹרְאִים לִי אֶקָלִיפְּטוּס.
- נָעִים מְאֹד שְׁמִי בְּרוֹשׁ, וְיֵשׁ לִי כְּאֵב רֹאשׁ.
- קוֹרְאִים לִי צַפְצָפָה,
- אָמַרְתְ כְּבָר!
- מְצַפְצֶפֶת.
- מַה הַשָּׁעָה?
- מֻקְדָם עַכְֹשָיו כִּמְעַט שָׁלשׁ.

אֲנַחנו סְתָם עוֹמְדִים לָנּו בַּצַּד,
מְפַטְפְּטִים עַל כָּל מִינֵי דְבָרִים.
לְשׁוּם מָקוֹם בְּאֹפֶן מְיוּחָד
אֲנַחְנוּ לֹא מְמַהֲרִים.

- מַה הַשָּׁעָה?
- שָׁלֹשׁ.
- הַכֶּלֶב בָּא בְּשֶׁבַע.
- כְּלַבְלַב קָבוּעַ?
- כֵּן, נוֹרָא קָשׁוּר אֵלַי.
- בְּחֶבֶל?
- מַה פִּתְאוֹם?
- פָּשׁוּט עִנְיָן שֶׁל טֶבַע...
- כָּל כָּךְ רוֹמַנְטִי!
- אוּף! זֶה כְּבָר נִמְאַס לִי. דַי.

- נוֹזֵל לְךָ שָׂרָף.
- הַלֵּב שֶׁלִי פָּצוּעַ.
- מַשׂוֹר?
- לֹא. לֵב עִם חֵץ. יוֹכֶבֶד וְיוּבָל.
- נָטְעָה אוֹתָנוּ כָּאן הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת!
- הַנֹּעַר שֶׁל הַיּוֹם!
- אֵין שּׁוּם רֶסְפֶּקְטְ בִּכְלָל.

- אָז מַה?
- מַה הַשָּׁעָה?
- מֻקְדָם.
- אוּף, אֵיזוֹ רוּחַ!
- זוּז! מַה אַתָּה נִדְחַף?
- אֲנְ'לֹא יָכוֹל!
- בּוּל עֵץ!
- אֲנִי רָעֵב, חֲבָל שֶׁאַתְּ אֵינֵךְ תַּפּוּחַ.
- לְמָה עוֹד מְחַכִּים?
- אֶפְשָׁר לְהִתְפּוֹצֵץ.

אֲנַחנו סְתָם עוֹמְדִים לָנּו בַּצַּד,
מְפַטְפְּטִים עַל כָּל מִינֵי דְבָרִים.
לְשׁוּם מָקוֹם בְּאֹפֶן מְיוּחָד
אֲנַחְנוּ לֹא מְמַהֲרִים.