כדאי לחכות    
  לאה נאור

כְּדַאי רַק לְחַכּוֹת כַּמָּה דַּקּוֹת, אוּלַי יוֹתֵר,
כְּדַאיְ רַק לְנַסּוֹת עוֹד פַּעַַם. וְלֹא לְוַתֵּר.
מִי שהוּא יָבוֹא אֵלַי.
מַשָּׁהוּ יִקְרֶה, אוּלַי.

צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר, אוּלַי רָאִינוּ חֲלוֹם רָע.
אוּלַי נַגִּיעַ אֶל הָאוֹר בִּקְצֵה הַמִנְהָרָה.
מַשֶּׁהוּ יַצְלִיחַ לִי
אוֹ שָׁקֵט אוֹ גְּבַהּ גַּלִּי.

וְאָז פִּתְאוֹם הַיּוֹם יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר בָּהִיר
וְכָל הַצִּפּוֹרִים בָּעִיר יַתְחִילוּ אָז לָשִׁיר.
אוּלַי סִפּוּר יִהְיֶה קְצָת שִׁיר,
אוּלַי עוֹרֵב יִהְיֶה זָמִיר.

אוּלַי בְּעוֹד דַּקָּה, אוּלַי בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה יוֹתֵר יָפִים וַחֲכָמִים.
מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה וַדַּאי,
נִהְיֶה בְּרִיאִים.
וְדַי.