מלים שאני שונא
לאה נאור
מתוך הספר "אבא, בן כמה היית כשהיית ילד".

הַוִּכּוּחַ שֶׁלִּי עִם הַגְּדוֹלִים
הוּא בְּעִקָּר עַל מִלִּים.
הֵם אוֹהֲבִים מִלִּים שֶׁאֲנִי שׂוֹנֵא
כְּמוֹ "סְלִיחָה" וּכְמוֹ "יֶלֶד נָבוֹן" אוֹ "תִּלְבַּשׁ כְּבָר פִּיגָ'מָה",
וְשׂוֹנְאִים מִלִּים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב
כְּמוֹ "דַּוְקָא" וּכְמוֹ "לֹא רוֹצֶה" אוֹ "יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי"
וְעוֹד מִלִּים שֶׁמַּרְגִּיזוֹת אוֹתָם.
לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה.
אֲנִי לֹא יָכוֹל בְּלִי הַמִּלִּים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב,
וְהֵם מַמְשִׁיכִים בְּמִלִּים שֶׁהֵם אוֹהֲבִים.
אָז בֵּינְתַיִם אֵין לָנוּ שׁוּם סִכּוּי
לִיחָסִים טוֹבִים.