כשאני לא מוכנה
לאה נאור
מתוך ספר "לא בכיתי הפעם" . זכרונות מימים רחוקים, כשאנחנו היינו תלמידים.
אגב בתי סיפרה לי שכך בדיוק קרה גם לה.

תָּמִיד הִיא שׁוֹאֶלֶת
כְּשֶׁאֲנִי לא מוּכָנָה
אֵיך הִיא יוֹדַעַת?
אֲנִי מִשְׁתַּגַּעַת.

כְּשֶׁהֵבַנְתִּי הַכּל,
וַאֲנִי מַצְבִּיעָה,
הִיא מִסְתַּכֶּלֶת
אֲבָל לא רוֹאָה.

אַך אִם פַּעֶם אַחַת
אֲנִי לֹא מְבִינָה
הִיא פּוֹנָה רַק אֵלַי.
רַק אֵלַי הִיא פּוֹנָה.

וְזֶה לא רַק אֶצְלִי
כִּי סִפְּרָה לִי אֵלָה
שֶׁכָּך בְּדִיוּק
זֶה קוֹרֶה גַּם אֶצְלָהּ

צָרִיך לְחוֹקֵק
חוֹק דָּחוּף, אוּלַי שְׁנַיִם
נֶגֶד מוֹרוֹת
עִם רָדָר בָּעֵינַיִם.