מקהלה של קולות קטנים
לאה נאור

יֵשׁ לִי מַקְהֵלָה
שֶׁל קוֹלוֹת קְטַנִים.
הֵם בַּלֵּב שֶׁלִּי
כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים.

יֵשׁ לִי צְלִיל חָלִיל
בְּקוּפְסָה קְטַנָּה
שֶׁשָּׁמַרְתִּי לִי
מִלִפְנֵי שָׁנָה.

יֵשׁ לִי קוֹל צִפּוֹר
בְּפִזְמוֹן חוֹזֵר
שֶׁשָּׁמַרְתִי לִי
מֵאָבִיב אַחֵר.

יֵשׁ לִי מַנְגִּינוֹת
שֶׁל גַּלֵי הַיָּם
לוֹחֲשִׁים סוֹדוֹת
לַחוֹל הַחָם.

יֵשׁ לִי מַקְהֵלָה
שֶל רוּחוֹת קַלּוֹת,
מְנַגְּנוֹת שִׁירִים
בְּאַלְפֵי קוֹלוֹת.

אָז בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי
יֵשׁ תָּמִיד קוֹנְצֶרְט
שֶׁל קוֹלוֹת קְטַנִּים
שֶׁשְּׂמֵחִים לָצֵאת.