צרות קטנות
לאה נאור
מתוך הספר "חיוכים"
קראתי את החדשות והחיוך היום קצת עצוב.

לֹֹא יוֹדַעַת מַה אִתִּי, הַלֵּב שֶׁלִּי שָׁבִיר,
יֵש לִי תָּמִיד וִכּוּחַ מַר עִם מֶזֶג הַאֲוִיר.
בְּכָל שָׁנָה, בַּסְתָו, בּוֹרְחוֹת לִי כָּל הַצִּפּוֹרִים.
הָעִיר גְּדוֹלָה עָלַי פִּתְאוֹם בְּכַמָּה מִֵסְפָּרִים ְ

רָצִיתִי קְצָת לִצְחוֹק הַיּוֹם, אַך יֵשׁ לִי בְּעָיָה,
אֲפִלּוּ הַבְּדִיחוֹת הַיּוֹם זֶה לֹא מַה שֶׁהָיָה.
הָרְגָעִים שֶׁלִּי בּוֹרְחִים, וְאֵין מַה לַעֲשׂוֹת,
וְהַקְסָמִים הֲכִי טוֹבִים- טוֹבִים רַק עַד חֲצוֹת.

אַף פַּעַם לֹא הִבְטִיחוּ לִי בְּעֶצֶם גַּן וְרָדִים,
אֶת כָּל הַנַּדְנֵדוֹת שֶׁלִּי תָּפְסוּ הַיְּלָדִים,
רַק לֵיצָנִים עוֹבְדִים הַיּוֹם, אָזְלוּ לִי הַמְּלָכִים,
גַּם הַנְּסִיכִים אָזְלוּ מִזְּמַן. אֵין סַנְדְּלֵי זְכוּכִית.

הַהַצָּגוֹת יוֹרְדוֹת בַּסוֹף, רַק הַמָּסָךְ נִשְׁאַר,
גַּם אִם הַיַּיִן הוּא מָתוֹק, נִשְׁאַר לִי טַעַם מָר.
כֻּלָּם הָלְכוּ. אֲנִי עוֹד לֹא גָּמַרְתִּי לְשַׂחֵק.
נִמְאַס לִי הַכַּדּוּר הַזֶּה. רוֹצָה כַּדּוּר אַחֵר.

וּמִישֶׁהוּ בַּחוּץ מִסְתּוֹבֵב, חוֹרֵק בְּקוֹל,
זֶה שׁוּם דָּבָר. רַק הָעוֹלָם בְּסַך הַכֹּל.