רַכֶּבֶת הָהַפְתָּעוֹת
| מילים: | לאה נאור |
| לחן: | עוזי חיטמן |
| ביצוע: | אלי גורנשטיין |
הביצוע המקורי של אלי גורנשטיין
הביצוע המקורי בליווי אנימציה חדשההָרַכֶּבֶת מִתְקָרֶבֶת,
הָרַכֶּבֶת מַגִּיעָה,
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לַדֶּרֶךְ,
הִצְטָרְפוּ לַנְסִיעָה.
וּבָאִים נוֹסְעִים אֶל הַתַּחֲנָה
אֵין לָהֶם כַּרְטִיסִים,
רַק רִקוּד וּמַנְגִינָה.
צ'ִיק צִ'יק צַ'ק עַל הַפָּסִים
הִנֵּה בָּאָה הָרַכֶּבֶת וְכֻלָם נוֹסְעִים.
הִיא נִגֶשֶׁת אֶל הַקֶּשֶׁת
פִּיף פִּיף פַּף עוֹלֶה עָשָׁן,
וּפִתְאוֹם הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת
לַעֲלוֹת עַל הֶעָנָן.
וּבָאִים נוֹסְעִים אֶל הַתַּחֲנָה…
הַקַּטָּר צוֹפֵר בְּקֶצֶּב
וְשָׁרִים הַגַּלְגַּלִים,
זוֹ רַכֶּבֶת מְיֻחֶדֶת
ֹשֶדוֹהֶרֶת בַּגַּּלִּים.
וּבָאִים נוֹסְעִים אֶל הַתַּחֲנָה…
פרטים נוספים:
"רכבת ההפתעות" מגיעה למועדון רוק.
"ליל שבת, תל אביב, הפתעות:
יואב ריבק מספר על הופעתו של אלי גורנשטיין בשיר "רכבת ההפתעות"
פורסם במוסף "הארץ" 13.5.05
פורסם במוסף "הארץ" 13.5.05
20 דקות לפני ההופעה היה מועדון "ברבי" אפוף עשן ומלא מאות בני נוער נרגשים...
אלי גורנשטיין עמד קרוב לקיר. יותר מ-30 שנה הוא מופיע בהצגות, תוכניות טלוויזיה, מחזות זמר ופסטיבלים, 'אבל לא במועדוני רוק,' הוא אומר בשיחה בבית קפה מספר ימים אחר כך. 'את זה לא עשיתי מעולם', לקראת סוף ההופעה הוא היה אמור לעלות על הבמה ולבצע עם להקת הרוק 'אינפקציה' ביצוע רוק סוער לשיר הפתיחה מתכנית הילדים 'רכבת ההפתעות'. הוא פחד. 'אתה לא יודע מה עבר עלי. פחדתי שהם לא יאהבו. שהם יחשבו: הזקן הזה, מה הוא שייך? מה הוא רוצה? חששתי שאולי זאת הייתה טעות.'
אבל זה היה שיאו של הערב. גורנשטיין, שהתנסה עד כה כמעט בכל תחום אפשרי של אמנויות הבמה, כולל ריקוד, ברא את עצמו בין רגע גם כסולן רוקנרול. על רקע שאון הגיטרות והלמות התופים הוא נכנס לתפקיד בקפיצה וביצע את להיט הילדים כשהוא קופץ, רוקע ברגליו מול הבליל האקסטטי של הנערים ששרו איתו ורקדו בפראות רק סנטימטרים ממנו. 'היה גדול, הייתי בשמיים, כל כך התרגשתי מההנאה', הוא אומר. 'בשנייה שעליתי לבמה נרגעתי. ראיתי את האהבה מהרגע הראשון. הם אהבו אותי כמו אבא שמוכן לשחק בכללים שלהם. לשחק את המשחק שלהם."
אחרי שלוש דקות וחצי בלבד הוא הפך מטיפוס תימהוני גבוה שעומד בפינה חשוכה למסמר הערב. את כניסתו הצנועה למועדון החליפה פרידה אישית מכל אחד מהנוכחים שבא ללחוץ את ידו ולשבחו אל ההופעה המגניבה שנתן. 'הם לא מכירים אותי, אבל הקול שלי צרוב בראש שלהם. הם היו שומעים את 'רכבת ההפתעות' בצהרים כשהם חזרו מבית הספר, ופתאום השיר התחבר להם למשהו מוכר.'
עכשיו נשאר לו טעם של עוד. "הם נתנו לי כל כך הרבה אהבה שזה עשה לי חשק לעשות משהו."
| בחזרה לשירים לפי סדר הא"ב » |
