מַדּוּעַ דַּוְקָא אנדנדינו
ואליק ובליק ובום?
תָּבִינוּ כֻּלְּכֶם אנדנדינו-דנדינו
בְּסוֹף אַ- לַ- סוֹפ אַ- לַ- קָטִי קַטִּינוֹ
יֵשׁ יֹפִי שֶׁל יוֹם וְיֹפִי שֶׁל יוֹם
וְאֵלִיק ובליק ובום.

יָם בים בום יָם בים בּוֹם ים בים בּוֹם
וְאֵלִיק ובליק ובום.
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת זוֹרַחַת זוֹרַחַת
אֲנִי מִסְתּוֹבֵב לִי וְשָׁר לִי בְּנַחַת.
יֵשׁ יֹפִי שֶׁל יוֹם וְיֹפִי שֶׁל יוֹם
וְגַם אֵלִיק ובליק ובום. 

וְאֵלִיק ובליק וּבּוּם.
אֲנִי מְטַיֵּל, מִסְתּוֹבֵב, מִסְתַּכֵּל לִי
וְאֶת הַשָּׂפָם הַיָּפֶה מְסַלְסֵל לִי,|
נִפְלָא לִהְיוֹת נוֹטֵר שֶׁכְּמוֹתִי
וְיֵשׁ לִי אֶקְדָּח אֲמִתִּי.

יָם ביםבוֹם, יָם בים בּוֹם, יָם בים בּוֹם,
וְאֵלִיק ובליק וּבוֹם
לִי יֵשׁ מִשְׁקָפַיִם - קפַיִם - קפַיִם
עַל שְׁתֵּי הָעֵינַיִם - עֵינַיִם - עֵינַיִם
וְגַם עַל הָאַף, וְגַם עַל הָאַף
ואני גם נורא ממושקף.

איפה קרה הסיפור וואיך הוא התחיל

הסיפור קרה במושבה שלנו. (סיפורים אוהבים מושבות של פעם) זה היה מזמן, בתחילת החופש הגדול, כשאנחנו עוד היינו ילדים , והעיר  שלנו הייתה עדיין מושבה קטנה.
 כדאי לכם לבוא למושבה שלנו. ברחוב הראשי, שהיה גם הרחוב היחיד שלה אפשר היה לפגוש את כולם: את אפרתי השוטר עם השפם הגדול שלו, את רינה היפה מכיתה ה'  ואת שמואליק ועוזי רצים ברחוב עם גלגל שהיה פעם גלגל של אופנים, ואפילו את העז של המוכרת שחושבת שהיא זמרת.
משני צדי הרחוב היו בתים קטנים עם גגות האדומים והחצרות הירוקות. בכל חצר היו ערוגות עם צמחים מועילים, כמו בצל ירוק, צנומיות, קצת תלתן בשביל הפרות, והיה גם צריף סודי,
שאף אחד לא גר בו. אבל רינה היפה ראתה שם איש שזר ומוזר, אף אחד במושבה לא מכיר,  אנחנו הלכנו לשאול והתחיל סיפור גדול.