יְלָדִים שֶׁמְּגַדְּלִים חַיּוֹת

יֵש לָהֶם בְּעָיוֹת.

אִם יְגַדְּלוּ עַכְבָּרִים

זֶה עָלוּל לְעַצְבֵּן אֶת הַמְבֻגָּרִים.

מַה יִהְיֶה אִם שְׁכֵנָה

תְּפְגּוֹש עַכְבָּר בַּפִּנָּה?

וְאִם סַבְתָּא תִּמְצָא בַּמְּגֵּרָה זַחַל מֶשִׁי

קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת כָּל מַה שֶׁיִהְיֶה שָׁם.

הַחֲתוּלִים מְיַלְלִים

וְהַכְּלָבִים מִשְׁתּוֹבְבִים.

הַתֻּכִּיִים נוֹרָא יָפִים

אַך כָּל הַזְּמַן מְצַפְצְפִים.

דָּגִים – זֶה יָקָר,

סוּסִים – בִּכְלָל אִי אֶפְשָׁר.

גָּמָל זֶה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל

אֲבָל גָּמָל צָרְיך מִדְבָּר.

אִם זֶה הַמַּצָּב

נִשְׁאַר רַק צָב.

הוּא לֹא נוֹבֵחַ

לֹא מְיַלֵּל

לֹא מְצַפְצֵף

לֹא מִשְׁתּוֹלֵל.

הוּא לּא צָרִיך מָקוֹם רָחָב.

הוּא לֹא רָגִיש,

הוּא לֹא שׁוֹבָב.

אָז אִם תֹאהַב

לְלַטֵּף גַּב שֶׁל צָב

נִפְתְרָה הַבְּעָיָה שֶׁלְךּ

דֶּרֶך הַגַּב.