הָיָה לִי עָנָן, הָיָה לִי עָנָן

עָנָן לָבָן.

יָשַׁבְתִּי עָלָיו וְחָשַׁבְתִּי עָלָיו

כָּל הַזְמָן.

 

הוּא הָיָה לִפְעָמִים סְתָם עָנָן לָבָן,

לִפְעָמִים אַרְיֵה אֹו דֹב.

הָיִינוּ שָׁטִים לָנוּ, הוּא וַאֲנִי,

הוּא הָיָה לִי חָבֵר דֵי טוֹב.

 

לִפְעָמִים הוּא הָיָה לִי סוּס מֵרוּץ,

לִפְעָמִים אָנִיָּה בַּיָּם.

הָיִיתִּי רוֹכֵב אוֹ הָיִיתִּי מַפְלִיג

אוֹ הָיִיתי חוֹלֵם לִי סְתָם.

 

לִפְעָמִים הוּא הָיָה אַרְמוֹן זָהָב

בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁל שְׁקִיעָה,

יוֹם אֶחָד הֶעָנָן שֶׁלִי הִתְפַּזֵר

וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה.

 

אָז אוּלַי הוּא הָפַך לְפַרְפָּר לָבָן,

וְאוּלַי הוּא עַכְשָׁו מַלְאָך?

וְאוּלַי הוּא נוֹדֵד וּמְחַפֵּשׂ אוֹתִי

וְאוּלַי הוּא בִּכְלָל שָׁכַח?