הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי מְצוּיָן

אֲבָל הוּא קְצָת לֹא לָעִנְיָן.

אֲנִי זוֹכַר רַק דְּבָרִים לא חֲשׁוּבִים:

אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָכַלְתִּי עֲנָבִים,

וְשֶׁנָּסַעְנוּ בַּרַכֶּבֶת וְהַקַּטָּר צָפַר,

וְאֶת הַשְׁקִיעָה הָהִיא בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶת הַצֶּבַע שֶׁל הָהָר,

וַאֲפִילוּ שִׁיר אָרוֹך שֶׁל גְּדוֹלִים, אֲנִי זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּלִּים

לא יו­ֹדֵעַ אֵיך הִצְלַחְתִּי.

אֲבָל לְגַמְרֵי שָׁכַחְתִּי

אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת הַמְעִיל וּלְאָן נֶעְלָם הַסְּוֶדֶר.

וְגַם שָׁכַחְתִּי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְסַדֵּר סוֹף סוֹף אֶת הַחֶדֶר.