רַק נוֹלָד וּכְבָר הוּא לוֹבֵשׁ מִכְנָסַיִם,

עוֹמֵד עַל ראשוֹ וְרַגְלָיו בַּשָּׁמַיִם,

מִתְגַּנְדֵּר לוֹ: כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשַׂי

וּמַה יְרוּקִים מִכְנָסַי.

 

קְצָת גָּדַל וְיֵשׁ כְּבָר שְׂמָלוֹת עֲדִינוֹת לוֹ,

הָמוֹן כֻּתָּנוֹת סְגוּלוֹת וּלְבָנוֹת לוֹ,

מִתְעַטֵּף לוֹ כָּכָה שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה

לְמַעְלָה גְּלִימָה זְהוּבָה.

 

 

רַק נַסֵּה עַכְשָׁיו לִנְעוֹץ בּוֹ שִׁינַיִים.

דְּמָעוֹת אָז יֵרְדוּ מֵעֵינֶיךָ כַּמַּיִּם.

וְתִרְאה שֶׁלְפֶתַע הַדּוֹפֶק דּוֹהֵר

וְגַם הַגָּרוֹן קְצָת בּוֹעֵר.

 

הוּא עַקְשָׁן וְהוּא אֵינֶנוּ שׁוֹכֵחַ,

תִּשְׁלַח בּוֹ סַכִּין וְהוּא אֵינֶנוּ סוֹלֵחַ.

אִם תִּפְגַע בּו – הוּא יַחֲזוֹר וְיַכֶּה,

סוֹפְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁתִּבְכֶּה.

 

 

 

 

אַך בְּלִי סָפֵק מָלוֹך יִמְלְכוּ הַבְּצָלִי-לִים

בְּסִיר הַמָרָק וּבְאַרְצוֹת הַצָּלִי-לִי

כִּי בְּעֶצֶם צָלִי מְבוּצָל בְּבָצָל

יוֹצֵא מִן הַכְּלָל וּבִכְלָל...