קַסְפָּר לָקַח אֶת הַדָּבָר
מִיָּד נֶכְדוֹ הָרָךְ,
הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הַשָׂב,
וּקְצָת גַּם נֶאֱנָח:
"גֻּלְגֹּלֶת אִישׁ שֶׁמֵת," אָמַר,
"בַּנִּצָחוֹן הַמְּפוֹאָר."

"אֲנִי מוֹצֵא אוֹתָם בַּגָּן,
רַבִּים כָּאֵלֶה יֵשׁ.
הֵם נִתְקָלִים בַּמַחֲרֵשָׁה,
כְּשֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ.
פֹּה אֲלָפִים נָפְלוּ," אָמַר,
"בַּנִצָחוֹן הַמְּפוֹאָר."

"סַבָּא, סַפֵּר לָנוּ עכְשָׁו
אֶת הַסִּפּוּר כּוּלוֹ,"
גַּם וִילְהֶלְמִין פָּקְחָה אֵלָיו
עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת.
"סַפֵּר נָא עַל הַמִּלְחָמָה,
וּמִי נִלְחַם פֹּה? וְעַל מָהּ?"

"צְבָא אַנְגְּלִיָּה נִיצַח בַּקְּרָב
וּצְבָא צָרְפַת הִפְסִיד,
עַל מָה וְלָמָה נִלְחֲמוּ
קָשֶׁה לִי לְהַגִּיד.
אֲבָל אֶת זֹאת אוֹמְרִים כֻּלָם
הַנִּצָחוֹן הָיָה מוּשְׁלָם."

אֲנַחְנוּ גַּרְנוּ פֹּה, עַל-יָד
הַנַּחַל הַקָּטַן.
נִשְׂרָף בֵּיתֵנּוּ עַד הַיְּסוֹד
נִמְלַטְנוּ אָז מִכָּאן.
הָיִיתִי עוֹד תִּינוֹק קְטַנְטָן.
בָּרַחְנוּ, לֹא הָיָה לְאָן.

"כָּל הָאָרֶץ נֶחְרְבָה
בָּאֵשׁ וּבַקְרָבוֹת.
פּה מֵתוּ תִּינוֹקוֹת רַבִּים
וְאִמָהוֹת טוֹבוֹת.
דְּבָרִים כָּאֵלֶה הֵן קוֹרִים
בְּנִצְחוֹנוֹת מְפוֹאָרִים".

"אוֹמְרִים, הָיָה מַרְאֶה נוֹרָא
אַחֲרֵי הַנִּצָחוֹן,
אַלְפֵי גּוּפוֹת שֶׁל הֲרוּגִים
פֹּה נִרְקְבוּ בַּחוֹם.
כָּך זֶה מוּכְרַח לִקְרוֹת" אָמַר
"אַחֲרֵי כָּל קְרָב כֹּה מְפוֹאָר".

"יְחִי דוּכָּס מַרֱלְבּוּרוּ הָרָם,
וְהַנָּסִיךְ אוֹיְגִן."
"אֲבָל זֶה רָע, זֶה כָּל-כָּך רָע!"
אָמְרָה אָז וִילְהָלְמִין.
"הוֹ לֹא," קָרָא הַשָּׂב בְּקוֹל.
"הַנִצָחוֹן הָיָה גָּדוֹל!"

"כֻּלָּם הֵרִיעוּ לַדּוּכָּס
מַרְלְבּוּרוּ הַמְהוּלָל!"
"אֲבָל לְמִי הוֹעִיל הַקְרָב?"
פָּטָרְקִין שָׁאַל.
"אֶת זֹאת אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר!
הַנִּצָחוֹן הָיָה מְפוֹאָר!"