שיר הרעים
מלים: לאה נאור
לחן: נחום היימן

 

 

 

 נשִׁיר נָא הַיּוֹם לְרֵעֵינוּ

אֲשֶׁר לֹא הִגִּיעוּ עַד כָּאן,

כִּי לֹא הִסְתַּיְמָה עוֹד דַּרְכֵּנוּ,

אֲבָל הִסְתַּיְמָה כְּבָר דַּרְכָּם.

 

 

אֲנַחְנוּ הִמְשַׁכְנוּ בַּדֶּרֶךְ,

וְהֵם נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּם.

הָאוֹר הַדּוֹלֵק פֹּה הָעֶרֶב,

דּוֹלֵק אוּלַי רַק בַּעֲדָם.

 

 

לְאַט

הַיָּמִים פה עוֹבְרִים

מְתוּקִים אוֹ מָרִים.

עֲדַיִן

אֲנַחְנוּ אוֹתָם זוֹכְרִים

 

 

 

יָפָה שְׁתִיקָתָם הַחוֹגֶגֶת,

הִנֵּה הִיא בְּרֹאש הַקְרוּאִים.

לָהֶם מְזַמֵר פֹּה הַשֶּׁקֶט

שִׁירִים נִפְלָאִים, נִפְלָאִים.

 

 

עַזָּה שִׂמְחָתָם וְזוֹהֶרֵת,

גָּדוֹל, מַה גָּדוֹל הוּא חַגָּם.

הָאוֹר הַדּוֹלֵק פֹּה הָעֶרֶב,

דּוֹלֵק אוּלַי רַק בַּעֲדָם.

 

 

לְאַט

הַיָּמִים הָעוֹבְרִים

מְתוּקִים אוֹ מָרִים

עֲדַיִן

אֲנַחְנוּ אוֹתָם זוֹכְרִים

 

 

 

לְאַט

הַיָּמִים הָעוֹבְרִים

מְתוּקִים אוֹ מָרִים

עֲדַיִן

אֲנַחְנוּ אוֹתָם זוֹכְרִים

 

 

את השיר הזה כתבתי לחגיגת ה-20 של קיבוץ נחל עוז. הקיבוץ שלי. לזכרם של חברינו טומי ורועי שנרצחו בשדות הקיבוץ. השנה הייתה 1973.