הַרְשֶׁה גַּם לִי יוֹם יוֹם לִרְאוֹת

אֶת עוֹלָמְךָ הַטּוֹב, אֵלִי.

הֵן הוּא נִבְרָא לְמַטָּרוֹת
גְּדוֹלוֹת מִן הַשְׂמָחוֹת שֶׁלִּי.

אִשָּׁה יָפָה חָלְפָה בָּרְחוֹב
לְלֹא מַבָּט, לְלֹא בְּרָכָה.
יוֹפְיָה רָאִיתִי מִקָרוֹב.
אֲנִי מוּקְסָם. תּוֹדָה לְךּ.

 

קָרָאתִי שִׁיר, כְּלָל לֹא מוּכָּר,
עַל נוֹף קָסוּם וְעַרְפִּילִי,
הַכֹּל בּוֹ זָר, אֲבָל,  מוּזָר -
עַכְשָׁיו הוּא גַּם הַשִּׁיר שֶׁלִּי.

וְגַן הָעֵדֶן מְחַכֶּה לִי
דַּרְכִּי קְרֵבָה אֵלָיו כָּל יוֹם
תּוֹדָה לְךּ עַל גַּן הָעֵדֶן
לַמְרוֹת שֶׁאֵין לִי בּוֹ מָקוֹם.