תְּנִי לוֹ פֶּרַח, תְּנִי לוֹ יַיִן
אֲבָל אֶת לִבֵּך שִׁמְרִי,
כָּךְ אָבִי הַטּוֹב אָמַר לִי
כְֹּשֶהָיִיתִי בַּת עֶשְׂרִים.

יַיִן מַר, פֶּרַח בַּר,
לֹא יוֹתֵר, כִּי זֶה יַכְאִיב.
אֲבָל בַּת עֶשְׂרִים הָיִיתִי
לֹא יָדַעְתִּי לְהַקְשִׁיב.

הוּא יַפְלִיג, אָבִי אָמַר לִי,
אֶל אִיֵּי הָאַגָּדָה.
וְלַלֵּב שֶׁלָּךְ, בְּעֶצֶם,
אֵין מָקוֹם בַּמִּזְוָדָה.

יַיִן מַר, פֶּרַח בַּר,
לֹא יוֹתֵר, כִּי זֶה יַכְאִיב.
אֲבָל בַּת עֶשְׂרִים הָיִיתִי
לֹא יָדַעְתִּי לְהַקְשִׁיב.

אַךְ אֲבוֹי, יָמִים הִגִּידוּ
וְלִמְּדַנִי הַמַּכְאוֹב,
אֲנִי כְּבָר בָּת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם
מַה צָּדַק אָבִי הַטּוֹב.

יַיִן מַר, פֶּרַח בַּר,
לֹא יוֹתֵר, כִּי זֶה יַכְאִיב.
אֲבָל בַּת עֶשְׂרִים הָיִיתִי
לֹא יָדַעְתִּי לְהַקְשִׁיב.