אֶתְמוֹל קִבַּלְתִּי זֵר פְּרָחִים,

אוּלי זֹאת אַהֲבָה

עָטוּר כֻּלוֹ בְּחִיוּכִים

אוּלַי זֹאת אַהֲבָה.

 

אֵינִי יוֹדַעַת לָמָה שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ

אוּלי זֹאת אַהֲבָה? אוּלַי בְּעֶצֶם לֹא?

 

עַל מָה שׁוּב רַבְנוּ – לֹא חָשׁוּב

אוּלַי עַל אַהֲבָה.

וְהוּא נִשְׁבַּע שֶׁלֹא יָשׁוּב,

אוּּלַי זֹאת אַהֲבָה.

 

נִדְמֶה לִי שֶׁאֲפִלּוּ בָּכִיתִי בִּגְּלָלוֹ.

אוּלי זֹאת אַהֲבָה? אוּלַי בְּעֶצֶם לֹא.

 

אָז אֵיך אֶפְשָׁר לַדַּעַת? אִמְרוּ לִי יְדִידַי

מַה זֹאת אַהֲבָה? וְאִם בִּכְלָל כְּדַאי.

 

אֶתְמוֹל פִּתְאֹם כָּתַבְתִּי שִׁיר,

אוּלַי זֹאת אַהֲבָה?

עַל סְתָו, עַל מֶזֶג הַאֲוִיר,

אוּלי זֹאת אַהֲבָה?

 

 

לְקוֹל צִלְצוּל בַּדֶּלֶת הִסְמַקְתִּי עַד צַוָאר.

אוּלי זֹאת אַהֲבָה, אוּלַי זֶה שׁוּם דָּבָר?

 

אָז אֵיך אֶפְשָׁר לַדַּעַת? אִמְרוּ לִי יְדִידַי

מַה זֹאת אַהֲבָה? וְאִם בִּכְלָל כְּדַאי.