צָרוֹת קְטַנוֹת

מילים:   לאה נאור
לחן:   יוני שחם אביבה הד
ביצוע:   מקהלת "קולות חמים" שער הנגב
אביבה הד, בלחן שלה

לחן יוני שחם וביצוע להקה בסגנון אחר
לחן וביצוע אביבה הד
צרות  (גרסה מעודקנת)
לאה נאור

"החושך הכי גדול הוא לפני עלות השחר" ׁ(עממי)

לא יוֹדַעַת מַה אִתִּיּ, הַלֵּב שֶׁלִּי שָׁבִיר.
אוּלַי זאת הַפּוֹלִיטִיקָה, אוֹ מֶזֶג הָאֲוִיר.
אוּלַי זֶה הַצָּרוֹת, הַמֶּמְשָׁלָה, אוֹ הַשְּׁקָרִים?
הָכֹּל גָּדוֹל עָלַי הַיּוֹם בְּכַמָה מִסְפָּרִים.

אַף פַּעַם לֹא הִבְטִיחוּ לִי בְּעֶצֶם גַּן וְרָדִים,
אַךְ הַקּוֹצִים קְצָת מַַפְחִידִים וְגַם מִדַּי חַדִּים.
רַק לֵיצָנִים מוֹלְכִים הַיּוֹם. אָזְלוּ לִי הַמְּלָכִים,
אֵין נְסִיכוֹת, אֵין נְסִיכִים אֵין סַנְדְּלֵי זְכוּכִית.

הָהַצָּגוֹת כֻּלָן יָרְדוּ רַק הַמָּסָךְ נִשְׁאַר.
יוֹם קָשֶׁה עָבַר עָלַי – נִשְׁאַר לִי טַעַם מַר.
הַלַּיְלָה בָּא. אֲנִי עוֹד לֹא גָּמַרְתִּי לְקַוּוֹת
שֶׁעוֹד יָאִיר הַשַׁחַר וְיָבִיא בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.

וְהָעוֹלָם, חוֹרֵק, אֲבָל מַמְשִׁיךְ לְהִסְתּוֹבֵב:
עַכְשָׁיו הוּא כְּבָר עוֹלָם אַחֵר, אוּלַי לֹא שַׂמְתֶם לֵב.
 
הגרסה המקורית 
לֹא יוֹדַעַת מַה אִתִּי, הַלֵּב שֶׁלִּי שָׁבִיר,
יֵש לִי תָּמִיד וִכּוּחַ מַר עִם מֶזֶג הַאֲוִיר.
בְּכָל שָׁנָה, בַּסְתָו, בּוֹרְחוֹת לִי כָּל הַצִּפּוֹרִים.
הָעִיר גְּדוֹלָה עָלַי פִּתְאוֹם בְּכַמָּה מִסְפָּרִים.                                                         
 
רָצִיתִי קְצָת לִצְחוֹק הַיּוֹם, אַך יֵשׁ לִי בְּעָיָה,
אֲפִלּוּ הַבְּדִיחוֹת הַיּוֹם זֶה לֹא מַה שֶׁהָיָה.
הָרְגָעִים שֶׁלִּי בּוֹרְחִים, וְאֵין מַה לַעֲשׂוֹת,
וְהַקְסָמִים הֲכִי טוֹבִים- טוֹבִים רַק עַד חֲצוֹת.
                                                                   
אַף פַּעַם לֹא הִבְטִיחוּ לִי בְּעֶצֶם גַּן וְרָדִים,
אֶת כָּל הַנַּדְנֵדוֹת שֶׁלִּי תָּפְסוּ הַיְּלָדִים,
רַק לֵיצָנִים עוֹבְדִים הַיּוֹם, אָזְלוּ לִי הַמְּלָכִים,
גַּם הַנְּסִיכִים אָזְלוּ מִזְּמַן. אֵין סַנְדְּלֵי זְכוּכִית.
 
הַהַצָּגוֹת יוֹרְדוֹת בַּסוֹף, רַק הַמָּסָךְ נִשְׁאַר,
גַּם אִם הַיַּיִן הוּא מָתוֹק, נִשְׁאַר לִי טַעַם מָר.
כֻּלָּם הָלְכוּ. אֲנִי עוֹד לֹא גָּמַרְתִּי לְשַׂחֵק.
נִמְאַס לִי הַכַּדּוּר הַזֶּה. רוֹצָה כַּדּוּר אַחֵר.
 
וּמִישֶׁהוּ בַּחוּץ מִסְתּוֹבֵב, חוֹרֵק בְּקוֹל,
זֶה שׁוּם דָּבָר. רַק הָעוֹלָם בְּסַך הַכֹּל.

 


בחזרה לשירים עצובים »