רֵיחוֹת
מתוך הספר: אבל אני כזה"| מילים: | לאה נאור |
אֶת הַדְּבָרִים הֲכי טוֹבִים
הָרֹאש שֶׁלִי שׁוֹכֵחַ,
אֲבָל מַזָּל
הָאַף שֶׁלִּי זוֹכֵר לִי אֶת הָרֵיחַ.
רֵיחַ אָבָק בֶּחָצֵר,
וְרֵיחַ שֶׁל גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן,
וְרֵיחַ קָקָאוֹ בָּעֶרֶב
לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לִישׁון.
רֵיחַ פְּרִיחַת תַּפּוּזִים
בַּפַּרְדֵּס שֶׁעַל יַד הַבְּרֵכָה,
וְרֵיחַ צְמִיחַת עֲשָׂבִים
בְּמָקוֹם שֶׁעוֹד אֵין מִדְרָכָה.
וְרֵיחַ חֲדַר הָאָחוֹת
חָמוּץ וְחָרִיף וּמַפְחִיד.
וְרֵיחַ הַיּוֹד עַל הַבֶּרֶך שֶׁלִי
שֶׁפְּצוּעָה לִי תָּמִיד.
וְרֵיחַ מָלוּחַ שֶׁל יָם
שֶׁעוֹלֶה עַל הַחוֹף בְּגַלִּים.
וְרֵיחַ נִפְלָא בִּמְיוּחָד
שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֵי אִמָא שֶׁלִּי.
| בחזרה לשירי אוכל, » |
