רֵיחַ שֶׁל עֻגַּת שׁוֹקוֹלָד
מילים: | לאה נאור |
יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל פְּרִיחָה
וְרֵיחַ טוֹב שֶׁל גֶּשֶׁם.
יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל עָלִים קְצוּצִים אַחֲרֵי גִּזוּם הַדֶּשֶא,
יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל קָפֶה
וְרֵיחַ שֶׁל תַּפּוּחַ.
יֵשׁ רֵיחַ טוֹב עַל חוֹף הַיָּם, זֶה רֵיחַ קְצָת מָלוחַ.
אֲבָל הֲכִי מָתוֹק
אֲבָל הֲכִי נֶחְמָד
הָרֵיחַ שֶׁל עֻגָּה טְרִיָּה, עֻּגָּה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד.
יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל אָבָק
וְרֵיחַ טוֹב שֶׁל וֶרֶד,
יֵש רֵיחַ קַל שֶׁל בֹּשֶׂם כְּשֶׁעוֹבֶרֶת אֵיזוֹ גְבֶרֶת,
הָמוֹן דְּבָרִים טוֹבִים
הָרֹאש שֶׁלִי שׁוֹכֵחַ,
אֲבָל הָאַף אַף פַּעַם לֹא שׁוֹכֵחַ אֶת הָרֵיחַ,
הָרֵיחַ הַמָּתוֹק
וְהַנָּעִים וְהַנֶּחְמָד,
הָרֵיחַ שֶׁל עֻגָּה טוֹבָה. עֻגָּה שֶׁל שוֹקוֹלָד.
בחזרה לשירי אוכל, » |