עֵת הָיִיתִי יֶלֶד קַט

אָבִי אָמַר לִי כָּך:

לְמַד יַלְדִּי מֵעֵץ לִימוֹן

וּזְכוֹר וְאַל תִּשְׁכַּח;

 

אֶל מוּל חַלּוֹן חַדְרִי הַצַּר

פָּרַח לוֹ עֵץ לִימוֹן

וּבֶאֱמֶת בִּזְמַן קָצָר

לָמַדְתִּי הֲמוֹן:

 

הַלִּימוֹן כּה יָפֶה הוּא,

רֵיחָנִי וְנֶהְדָּר.

אֲבָל אַל תּאכַל מִמֶּנוּ

אִי אֶפְשָׁר, לא, אִי אֶפְשָׁר.

 

אַהֲבָתִּי פָּרְחָה תָּמִיד

בְּצֵל הַלִּימוֹנִים

לְכָל יְפֵהפִיוֹת הַכְּפָר

נִשְׁבַּעְתִּי אֱמוּנִים.

 

טָבַלְתִּי כָּל אוֹתָם יָמִים

בְּאֹשֶׁר עַד צַוָּאר

וְכָךְ שָׁכַחְתִּי לִפְעָמִים

מָה אַבָּא לִי אָמַר:                                           

 

הַלִּימוֹן כה יָפֶה הוּא

רֵיחָנִי וְנֶהְדָּר

אֲבָל אַל תֹּאכַל מִמֶּנוּ

אִי אֶפְשָׁר, לא, אִי אֶפְשָׁר.

 

הֵיכָן הֵן כָּל אַהֲבוֹתַי

נוֹתְרָה אִשְׁתִּי בִּלְבָד

פִּרְחֵי הַלִּימוֹנִים נָשְׁרוּ

נִשְׁאַר לִימוֹן אֶחָד
 

לִמְדוּ רֵעַי הַצְעִירִים
מִנִּסְיוֹנִי הַמַּר
עַתָּה חָכַמְתִּי גַּם אֲנִי
וְכַך לָכֶם אוֹמַר:

 

(כן אפשר עם קצת סוכר)