קָפֶה עַל הַחוֹף
| מילים: | לאה נאור |
בּוֹא וְנִשְׁתֶּה מִן הַקָפֶה
קָפֶה שָׁחוֹר
חָרִיף וַמַּר.
וְאָנוּ שְׁנֵינוּ.
בּוֹא וְנִפְתַח אֶת הַחַלּוֹן
וְרֵיחַ יָם
חָרִיף וַמַר
יָבוֹא אֵלֵינוּ.
בּוֹא וְנִשְׁתֶּה מִן הַקָפֶה
קָפֶה שָׁחוֹר
חָרִיף וַמַּר,
וְאֵיזֶה רֵיחַ.
בּוֹא וְנִפְתַח אֶת הַחַלּוֹן
הַדַּיָּגִים
יָצְאוּ לָדוּג
אֶת הַיָּרֵחַ.
בּוֹא וְנִשְׁתֶּה מִן הַקָפֶה
קָפֶה שָׁחוֹר
חָרִיף וַמַּר.
כְּמוֹ הָאֹשֶר
בּוֹא וְתִרְאֶה מִן הַחַלּוֹן
דַּיָּג הִדְלִיק
לוֹ אוֹר קָטָן
בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ.
בּוֹא נֶאֱסוֹף אֶת הַכּוֹסוֹת
מִשְׁקָע שָׁחוֹר,
חָרִיף וַמַּר
נִשְׁאַר לְמַטָּה.
בּוֹא וְנִסְגוֹר אֶת הַחַלוֹן
הַשַׁחַר בָּא.
הַדַּיָּגִים
חוֹזְרִים הַבַּיְתָה.
| בחזרה לשירי אוכל, » |
