מילים: | לאה נאור |
אֲנִי אוֹהֶבֶת
סְתָם לָשֶׁבֶת
וּבְלִי סִיבָּה פָּשׁוּט לִבְכּוֹת.
יֵשׁ דְּמָעוֹת מְלוּחוֹת
יֵשׁ אוּלַי דְּמָעוֹת מָרוֹת
אַךְ הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי הֵן מְתוּקוֹת
אָז אֲנִי בּוֹכָה
לִבְרִיאוּת וּבְשִׂמְחָה
בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵשׁ לִי זְמָן.
אִם תָּבוֹא וְתאמַר:
אַל תִּבְכִּי, אֵין דָּבָר
לא הֵבַנְתָּ אֶת כָּל הָעִנְיָן.
אָבִי אוֹמֵר:
הַכּל עוֹבֵר,
תִּתְגַּבְּרִי, זֶה לא נוֹרָא.
זֶה קָשֶׁה לְהַסְבִּיר,
קְצָת קָשָׁה לִי לְהַסְבִּיר
אָז אֲנִי בִּכְלָל לא מַסְבִּירָה.
אֲנִי רַק בּוֹכָה
לִבְרִיאוּת וּבְשִׂמְחָה
בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵשׁ לִי זְמָן.
אִם תָּבוֹא וְתאמַר:
אַל תִּבְכִּי, אֵין דָּבָר
לא הֵבַנְתָּ אֶת כָּל הָעִנְיָן.
אִם עָצוּב לִי,
סְתָם עָצוּב לִי
אוֹ נֶעֱלַבְתִּי יוֹתֵר מִדַּי.
אֲנִי שָׁרָה בְּקוֹל
אוֹ שׁוֹרֶקֶת מִי פַה סוֹל
כִּי לִבְכּות בִּשְׁבִיל זֶה לא כְּדַאי.
אֲנִי אוֹהֶבֶת
סְתָם לָשֶׁבֶת
וּבְלִי סִיבָּה פָּשׁוּט לִבְכּוֹת.
יֵשׁ דְּמָעוֹת מְלוּחוֹת
יֵשׁ אוּלַי דְּמָעוֹת מָרוֹת
אַךְ הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי הֵן מְתוּקוֹת
בחזרה לשירים על צחוק ועל בכי » |