עֲיָנוֹת הַקְטַנָּה, הַיְרוּקָה
לחברי, שולה פרגר ויואל רקם, ולכל המחזור שלי בעיינות| מילים: | לאה נאור |
כְּמוֹ כּוֹכָב מְנַצְנֵץ מֵרָחוֹק,
כּמוֹ אֶרֶץ פְּלָאִים רְחוֹקָה
תָּמִיד מְאִירָה לִי
מֵעֵבֶר לַזְּמָן
עֲיָנוֹת הַקְטַנָּה, הַיְרוּקָה.
אֵיךְ הִשְׁכַּמְנוּ לָרֶפֶת, לַגָּן,
אוֹ בַּנּוֹי הָיִינוּ עוֹבְדִים,
וְאָז נִרְדָּמִים
עַל מַחְבֶּרֶת תנ"ך
אוֹ מִבְחָן בְּגִדוּל וְרָדִים.
הַבָּתִים הַטּוֹבְלִים בְּיָרוֹק,
הַדְּשָׁאִים, הַחוֹרְשות, הַגִּנָּה,
וְהַנְּעוּרִים
סוֹעֲרִים וּקְצָרִים
זִכְרוֹן אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה.
בַּלֵּילוֹת קָרְצוּ כּוֹכָבִים,
הַלְּבָנָה הַתְּמִימָה, הַקְּסוּמָה
הָיְתָה מְלַוָה
זוּגוֹת אוֹהֲבִים
בָּעֶרֶב אֶל עֵץ הַשִּׁקְמָה.
מְאִירָה לִי מֵעֵבֶר לַזְּמָן
עֲיָנוֹת הַתְּמִימָה, הַקְטַנָּה,
עֲיָנוֹת הַיְרוּקָה,
הַיָּפָה, הַרְחוֹקָה
כְּמוֹ זִכְרוֹן נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה.
| בחזרה לשירי מקום » |





