בְּרָכָה קטנה (לחברי הכשרת מעין ברוך שהקימו את נַחַל עוֹז)
פורסם בעלון הכשרת מעיין ברוך "דפים" לפני העלייה לנחל עוז, 1953

מילים:   לאה נאור

אָמַרְתִּי לְבָרֵךְ בְּרָכָה קְטַנְטֹנֶת
אֶת שֶׁיוֹצְאִים אִתִּי לְדֶרֶךְ אֲרוּכָּה,
בְּרָכָה מִלֵב אֶל לֵב כָּזאת, פְּשׁוּטָה.
 
אַךְ מַה אוֹמַר לָהֶם, שֶׁבַּיִת שֶׁיָקִימוּ
וְעֵץ אֲשֶׁר יִטְעוּ יִשְׁלוּ מִצָּר?
הָאִם יִהְיוּ שְׁלֵוִים? זאת לא אוּכַל לוֹמַר.
 
אוּלַי אוֹמַר לָהֶם שֶׁיִצְעֲדוּ קָדִימָה,
שֶׁבֵּינֵיהֶם אִישׁ לֹא יִסוֹג, אִישׁ לא יִפְחַד?
שְׁטוּיוֹת. וַדַּאי יִפּוֹל אֶחָד, וְעוֹד אֶחָד.
 
אוֹ שֶׁמָּא לְבָרְכַם שֶׁיִדְבְּקוּ בַּזֶּמֶר,
שֶׁלַמָּחוֹל תְּהִי רַגְלָם תָּמִיד שְׁלוּחָה?
הֵם יַעֲשׂוּ זאת גַּם לְלא בְּרָכָה.
 
אוּלַי צְחוֹקִים אֶשְׁלַח לָהֶם מְלוֹא חָפְנַיִם,
מָגֵן בִּפְנֵי יֵאוּשׁ, דִּכְדוּך רוּחוֹת?
לא, אֵין לַתֵּת זאת בִּבְרָכוֹת.
 
אָמַרְתִּי לְבָרֵךְ בְּרָכָה קְטַנְטֹנֶת
אֶת שֶׁיוֹצְאִים אִתִּי לְדֶרֶךְ הֶעָפָר.
חָזַרְתִּי בִּי וְלא אוֹמַר דָּבָר.
 

זה היה השיר הראשון שלי שהודפס.
הייתי תלמידה בבית הספר החקלאי עיינות. כאשר הוחלט שהמחזור שלי יצטרף להכשרת מעיין ברוך במטרה להקים ביחד קיבוץ חדש, את נחל עוז, כתבתי שיר נרגש לכבוד המאורע ורציתי לשלוח אותו לעלון הכשרת מעיין ברוך, "דפים". חברותי בעיינות יעצו לי שלא אשלח את השיר הזה. חברי ההכשרה בוגרים מאתנו בשנה שלמה, הם בוגרי תיכון, חיילים בנח"ל, הם רציניים וחכמים, וודאי יצחקו לשיר פשוט שכזה.
בכל זאת העזתי ושלחתי את השיר והוא פורסם בעלון ההכשרה. לא עורר הדים מיוחדים. הקמנו ביחד את קבוץ נחל עוז.  עברו שנים ומטבע הדברים השיר הזה נשכח.
חזרתי ומצאתי את השיר הזה למעלה מחמישים שנה מאוחר יותר, כשחיפשתי שירים ישנים שלי בתהליך העבודה על האתר הזה. השיר נמצא בעלון ההכשרה  "דפים" מרוט ומצהיב, בין הניירות הישנים של האיש הטוב שלי, מוטקה. רק עכשיו התברר לי שעורך עלון הכשרת מעין ברוך, זה שקיבל את השיר, והדפיס אותו, היה מוטקה נאור.  עוד לפני שהכרתי אותו.

יותר מחמישים שנה לאחר נישואינו התברר לשנינו שהוא היה זה שהדפיס את שירי הראשון.

במאוחר התברר לי שהמלחין דני דקסטר  הלחין את השיר,  והוא בוצע בטקס פתיחת חדר הזיכרון  שהוקם בקיבוץ  נחל עוז לזכר הנופלים במערכות ישראל, בתאריך 29.4.2014 .
 ובוצע גם קודם לכן  באירועים שונים במשך השנים בקיבוץ.
כיום  מוצג השיר על לוח זכוכית מיוחד, בחדר הזכרון בנחל עוז.

 

 

 


בחזרה לשירי מקום »