הַזִכָּרוֹן שֶׁלִי מְצוּיָן

אֲבָל קְצָת לא לָעִנְיָן.

אֲנִי זוֹכֶרֶת רַק דְּבָרִים לא חֲשׁוּבִים,

לְמָשָׁל, אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָכַלְתִּי עֲנָבִים,

וְשֶׁנָסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת, וְאֵיךְ צָפַר הַקַּטָּר,

וְאֶת הַשְּׁקִיעָה הָהִיא בִּיְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הַצֶּבַע שֶׁל הָהָר,

וַאֲפִילוּ שִׁיר אָרוֹך שֶׁל גְּדוֹלִים, אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת כָּל הַמִּלִּים

לא יוֹדַעַת  אֵיך הִצְלַחְתִּי.

אֲבָל לְגַמְרֵי שָׁכַחְתִּי

אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת הַמְּעִיל,

לְאָן נֶעְלָם הַסְּוֶדֶר.

וְגַם שָׁכַחְתִּי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְסַדֵּר סוֹף סוֹף אֶת הַחֶדֶר.