לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת דָּבָר אֶחָד

וְאוֹמֶרֶת דָּבָר לְגַמְרֵי אַחֵר.

זֶה מַרְגִיז אוֹתִי נוֹרָא

אֲבָל עוֹד לא הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַבֵּר.

 

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁצָרִיך לְהַגִּיד סְלִיחָה

וְאוֹמֶרֶת: מַה אִכְפַּת לִי?

כִּי הַסְלִיחָה נִשְׁאֶרֶת בַּלֵּב

וְהַמַּה אִכְפַּת לִי נִפְלַט לִי.

 

לוּ אֲנָשִׁים הָיוּ מַקְשִׁיבִים

לְמַה שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת

בִּמְקוֹם לְמַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת

הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי יַלְדָּה אַחֶרֶת.