| מילים: | לאה נאור |
אֶפְשָׁר לְצַיֵּר מַנְגִּינָה פְּשׁוּטָה.
הַצִּיפּוֹר וְהָרוּחַ שָׁרִים אוֹתָהּ.
רוֹקְדִים הֶעָלִים הַקַּלִּים
וְהָרוּחַ פּוֹרֶטֶת לָהּ עַל הֶעָלִים.
וְכָל הַנּוֹף הַפָּתוּחַ
רוֹקֵד בְּשִׂמְחָה עִם הָרוּחַ
אֶפְשָׁר לְצַיֵּר מַנְגִּינָה עֲצוּבָה,
עֲנָנִים אֲפֹורִים הִתְאַסְּפוּ מִסְּבִיבָהּ.
וְטִיפּוֹת צְלוּלוֹת וְיָפוֹת
בּוֹכוֹת וְנוֹטְפוֹת.
וְכָל הַנּוֹף מִסָּבִיב
עוֹצֵר נְשִׁימָה וּמַקְשִׁיב.
וְאֶפְשָׁר לְצַיֵּר מַנְגִּינָה קַלִּילָה
שֶׁיַּלְדָּה קְטַנָּה הִמְצִיאָה לָהּ,
וְהִיא שָׁרָה אוֹתָהּ בַּלֵּב שֶׁלָּהּ.
מַנְגִּינָה מְעֻלָּה שֶׁעוֹלָה וְעוֹלָה
וְיוֹצֶרֶת עוֹלָם מִשֶּׁלָּהּ
עולם משלה
עץ ברוח
לאה נאור
לִפְעָמִים עָצוּב בַּלֵּב
וְהָעוֹלָם נִרְאֶה אָפֹור.
מְחַפֶּשֶׂת לִי קְצָת צֶבַע
מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּעֲזֹור.
אָז הַלֵּב נִמְשָׁךְ הַחוּצָה
אֶל הַנּוֹף וְאֶל הָאוֹר.
עֵץ בָּרוּחַ, רֵיחַ גֶּשֶׁם
וְשִׁירַת צִפּוֹר.
| בחזרה ל שירי אמנות » |





