צִיּוּר שֶׁל יָם
מתוך הספר: מקהלה עליזהמילים: | לאה נאור |
כָּל אֶחָד יָכוֹל
לְצַיֵּר יָם כָּחוֹל.
אָז מַה?
זאת לא חָכְמָה.
אֲבָל אֲנִי מְצַיֵּר
יָם לְגַמְרֵי אַחֵר.
יָם אָדוֹם, עִם גִּלִים סְגוּלִים
וְקֶצֶף בְּצֶבַע וָרוֹד.
וְזֶה בֶּאֱמֶת יָם יָפֶה מְאד.
כָּל אֶחָד יָכוֹל
עַל יַד הַיָּם לְצַיֵּר חוֹל.
אָז מַה?
זאת לא חָכְמָה.
עוֹשִׂים קַו צָהוֹב
וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶה חוֹל דֵי טוֹב.
אֲבָל אֲנִי מְצַיֵּר חוֹל לְגַמְרַי אַחֵר:
חוֹל כָּחוֹל
וְעָלָיו אֲנִי מְצַיֵּר אַרְמוֹנוֹת כְּחוּלִים,
עִם מִגְדָלִים, מִגְדָלִים, מִגְדָלִים,
דְּגָלִים סְגוּלִים מִתְנַפְנְפִים,
שְׁחָפִים,
סְפִינָה שֶׁל זָהָב עִם מִפְרָשׂ יָרוֹק
מַפְלִיגָה רָחוֹק.
פִּתְאוֹם חֲסִידָה
לְגַמְרֵי וְרוּדָה,
מַרְאָה לַסְפִינָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְאִיֶּי הַפֶּלֶא,
שֶׁאוֹתָם, אֲנִי חוֹשֵׁב, אֲצַיֵּר בִּתְכֵלֶת.
מֵרָחוֹק רוֹאִים אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת,
יְרוּקוֹת וּכְתוּמוֹת, אֲדוּמוֹת וּשְׁחוֹרוֹת,
וּסְלָעִים
מִכָּל מִינֵי צְבָעִים,
וּצְדָפִים
דַּוְקָא שְׁקוּפִים.
הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת לָהּ בְּצֶבַע סְגַלְגָל,
וְרוּחַ, וְשֶׁמֶשׁ, וְיָם, וּבִכְלָל.
אֲבָל אֶת הַצִּיוּר הַזֶּה, הַמְיוּחָד
אֲנִי לא מַרְאֶה לְאַף אֶחָד.
כִּי הַגְּדוֹלִים תֵּיכָף שׁוֹאֲלִים:
אֵיזֶה מִין יָם זֶה? וְאֵיזֶה מִין חוֹל?
לָמָה הַחוֹל לא צָהוֹב? לָמָה הַיָּם לא כָּחוֹל?
בחזרה ל שירי אמנות » |