אַף פַּעַם עוֹד לא הָיָה לִי גֶּבֶס

כָּזֶה שֶׁמִסְתַּכְּלִים וְאוֹמְרִים:אֵיך זֶה קָרָה?

כָּאַב נוֹרָא?

 

כְּשֶׁיִהְיֶה לִי גֶּבֶס אֲנֲי אַרְשֶׁה לְקַשְׁקֵשׁ לִי

רַק לַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹביִם שֶׁיֵּשׁ לִי.

לא לְכָל אֶחָד

כִּי הַגֶּבֶס שֶׁלִּי מְיוּחָד.

 

הֲכִי טוֹב עַל הָרֶגֶל?

אֶפְשָׁר עַל הַיָּד.

אֲנִי אַסְכִּים אֲפִילוּ עַל הָאֲגוּדָל,

רַק שֶׁיָּשִׂימוּ לִי מַהֵר

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אֶגְדַּל.

 

לְרָמִי הָיָה כְּבָר, וְגַּם לְתָמָר.

אֲנִי רָץ, מִשְׁתּוֹבֵב, מְטַפֵּס וְקוֹפֵץ –

שׁוּם דָּבָר.