מילים: | לאה נאור |
פַּעַם רָצִינוּ לָלֶכֶת לַיָּם.
לָקַחְנוּ מַגֶּבֶת וְסַל, דְּלִי וְגַלְגָּל וְהָלַכְנוּ.
הָיוּ שָׁם הֲמוֹן יְלָדִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים
מִשְׁפָּחוֹת, שִׁמְשִׁיוֹת, חוֹל וְגַלִּים
דּוֹדִים וְדוֹדוֹת, שְׁנֵי מַצִּילִים
וַאֲנַחְנוּ.
רָאִינוּ אִמָּא שֶׁבָּאָה עִם יֶלֶד.
הַיֶּלֶד רָצָה לָרוּץ לַמַּיִם,
אֲבָל אִמָּא רָצְתָה שֶׁיִגְמוֹר אֶת כָּל הָאֹכֵל
שֶׁהֵכִינָה לוֹ לַצָּהֳרַיִם.
הִיא אָמְרָה לוֹ: תֹאכַל עֲנָבִים,
הָעֲנָבִים טוֹבִים.
הַיֶּלֶד פָּחַד מֵאִמָּא, אָכַל עֵנָב אוֹ שְׁנַיִם,
הִבִּיט בַּמַּיִם,
אַחַר כָּךְ אָמַר: מוּתָר לִי לָלֶכֶת עַכְשָׁו?
כְּבָר גָּמַרְתִּי הַכֹּל.
אָז אִמָּא אָמְרָה לוֹ:
קַח עוֹד אֶשְׁכּוֹל.
רָאִינוּ סַבָּא עִם זָקָן לָבָן, מְעִיל יָשָׁן,
וְחִיוּךְ בַּיְשָׁן.
אַף אֶחָד לֹא רָאָה אֶת הַחִיּוּךְ, כֻּלָּם הִבִּיטוּ בַּמְּעִיל,
צָחֲקוּ וְקָרְצוּ בָּעֵינַיִם.
סָבָּא הֵסִיר אֶת הַנַּעֲלַיִם
וְנִכְנָס בִּזְהִירוּת לַמַּיִּם.
הִרְטִיב אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם,
אֲפִלּוּ לֹא קִפֵּל אֶת הַמִּכְנָסַיִם.
טָבַל כַּף יָד בַּמַּיִּם וְהִרְטִיב אֶת הַזָּקָן,
וְשָׂמַח,
אַחַר כָּך הָלַךְ.
רָאִינוּ יַלְדָּה קְטַנָּה
שֶׁפָּחֲדָה מֵהַגַּלִּים הַגְּדוֹלִים.
הִיא שָׁאֲלָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ לָמָה הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים
עוֹלִים וְעוֹלִים? וַּמה הֵם אוֹכְלִים?
אִמָּא אָמְרָה לָהּ שֶׁעֻגִּיוֹת מֵחוֹל, זֶה מַה שֶׁהַיָּם אוֹהֵב,
בְּיִחוּד כְּשֶׁהוּא רָעֵב.
הַיַּלְדָּה הֵכִינָה עֻגִּיָה מֵחוֹל וְהִצִיעָה לַגַּל לֶאֱכוֹל,
אֲבָל הַגַּל הָיָה רָחוֹק. הוּא הִשְׁתַּדּל, אֲבָל לֹא הִגִיעַ.
הַיַּלְדָה הִתְקָרְבָה צַעַד קָטָן, וְעוֹד אֶחָד, וְעוֹד אֶחָד.
הַגַּל לִקֵּק אֶת הָעֻגָּה וְלִטֵּף לַיַּלְדָה אֶת הַיָּד,
כְּאִלּוּ אָמַר לָהּ תּוֹדָה.
הַיַּלְדָה נָתְנָה לַיָּם עוֹד עֻגָּה
וְהַיָּם הֵבִיא לָהּ צְדָפִים יָפִים וְגַם אֲבָנִים,
מֵאָז הַיָּם וְהַיַּלְדָה הַזֹאת הֵם חֲבֵרִים נֶאֱמָנִים.
רָאִינוּ דְּרוֹרִים שֶׁבָּאוּ לְחַפֵּשׂ פֵּרוּרִים.
הֵם קָפְצוּ לָהֶם בֵּין הַיְּלָדִים
וְעָשׂוּ אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם לֹא מְפַחֲדִים.
כְּשֶׁדְרוֹר אֶחָד מָצָא פֵּרוּר
תֵּכֶף נִדְחֲקוּ עוֹד שְׁלוֹשָׁה מַקוֹרִים.
יַלְדָה אַחַת נָתְנָה לָהֶם מַקֵל שֶׁל אַרְטִיק
אֲבָל הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב,
אוֹ אוּלַי עָשׂוּ אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם בּוֹרְחִים
כִּי מִישֶׁהוּ הִתְקָרֵב.
רָאִינוּ אִשָּׁה אַחַת. לֹא אִמָּא, לֹא דּודָה.
בְּלִי יֶלֶד וּבְלִי יַלְדָה. בָּאָה לְבַדָּה.
יָשְׁבָה וְיָשְׁבָה לָהּ,
אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מַה הִיא חָשְׁבָה לָהּ,
הִיא אֲפִלּוּ לֹא הִרְטִיבָה אֶת הָרַגְלַיִם.
אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ הִיא סובְבָה שֶׁלֹא תִּרְאֶה אֶת הַמַּיִם.
יָשְׁבָה לָהּ קְצָת וְהָלְכָה,
סְתָם.
אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא מְבִינִים בִּשְׁבִיל מַה הִיא בָּאָה לַיָּם.
הָיוּ שָׁם שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁבָּנוּ אַרְמוֹנוֹת יָפִים
מֵחוֹל וְטִפְטוּפִים.
סְבִיב הָאַרְמוֹנוֹת הֵם חָפְרוּ תְּעָלוֹת וּבוֹרוֹת
וְטִפְטְפוּ מִגְדָלִים וְטִירוֹת
עִם צְרִיחִים גְּבוֹהִים וְיָפִים
וְקִשְׁטוּ אֶת הַכֹּל בִּצְדָפִים.
אֶל הָאַרְמוֹן הֵם סָלְלוּ כְּבִישׁ.
וְשָׁמְרוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִדְרוֹךְ עַל הָאַרְמוֹן בְּלִי שֶׁיַרְגִישׁ,
כִּי אַרְמוֹן מֵחוֹל הוּא אַרְמוֹן רָגִישׁ.
אֲבָל פִּתְאֹום בָּא גַּל גָּדוֹל
וְהָרַס אֶת הַכֹּל.
הַיְּלָדִים עָמְדוּ רֶגַע עִם דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם
אַחַר כָּך הֵם שָׁכְחוּ וְרָצוּ לַמַּיִם.
הָיוּ שָׁם עוֹד הֲמוֹן אֲנָשִׁים וִיְלָדִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים
שְׁנֵי מַצִּילִים, שְׁרִיקוֹת וְגַלִּים
וְחוֹל וְיָם
וַאֲנַחְנוּ גַּם.
בחזרה לשירים על מים, ועל ים ועל שלוליות » |