קפה על החוף

מילים:   לאה נאור

 בּוֹאִי וְנִשְׁתֶּה אֶת הַקָּפֶה,
קָפֶה שָׁחֹור, חָרִיף וּמַר
כְּמוֹ הָאֹשֶׁר.
בּוֹאִי וְהַבִּיטִי בַּחַלּוֹן,
דַּיָּג הִדְלִיק פָּנָס שֶׁל אוֹר
בְּתוֹךְ הַחֹושֶׁךְ.

בּוֹאִי וְנִשְׁתֶּה אֶת הַקָּפֶה
קָפֶה שָׁחֹור, חָרִיף וּמַר,
וְאֵיזֶה רֵיחַ.
בּוֹאִי וְהַבִּיטִי בַּחַלּוֹן
הַדַּיָּגִים יָצְאוּ לָדוּג
אֶת הַיָּרֵחַ.

סֵפֶל הַקָּפֶה כְּבָר הִתְרוֹקֵן
מִשְׁקָע שָׁחֹור, חָרִיף וּמַר.
נִשְׁאַר לְמַטָּה.
בּוֹאִי וְנִסְגֹּור אֶת הַחַלּוֹן
הַבֹּקֶר בָּא. הַדַּיָּגִים
חָזְרוּ הַבַּיְתָה.
לַיְלָה שֶׁהָיָה, אַךְ לֹא עָבַר.
קָפֶה שָׁחֹור חָרִיף וּמַר
כְּמוֹ הָאֹשֶׁר.
מַשֶּׁהוּ יָקָר בַּלֵּב נִשְׁאַר:
אוֹר הַיָּרֵחַ שֶׁהֵאִיר לִי
אֶת הַחֹשֶׁךְ.

 


בחזרה לשירים על מים, ועל ים ועל שלוליות »