בּוא נָגִיד שָׁלוֹם,
וְנִתְכַּוֵן גַּם מַה שְׁלוֹמְךָ,
אַתָּה תִהְיֶה חָבֵר שֶׁלִּי,
אֲנִי אֶהְיֶה חָבֵר שֶׁלְךּ.

נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם,
נִלְחַץ יָדַיִם, נְדַבֵּר,
שָׁלוֹם פָּשׁוּט, שָׁלוֹם עַכְשָׁו,
תָּבוֹא אֵלֵינוּ לְבַקֵּר.

שָׁלוֹם שָׁלוֹם וּמַה שְׁלוֹמְךָ?
אַתָּה אִתִּי, אֲנֵי אִתְךָ,
שָׁלוֹם שָׁלוֹם, נָעִים מְאֹד
תָּבוֹא כָּל יוֹם, לְהִתְרָאוֹת.

בּוֹא נָגִיד שָׁלוֹם
וְנִתְכַּוֵן הַרְבֵּה יוֹתֵר,
אִכְפַּת לִי מַה אַתָּה חוֹשֵׁב,
חָשׁוּב לִי מַה אַתָּה אוֹמֵר.

זֹאת מִלָה קְטַנָּה
אַך בִּשְׁבִילִי הִיא חֲשׁוּבָה,
כִּי שָׁלוֹם זֶה גַּם סְלִיחָה,
וְגַם שִׂמְחָה וְגַם תִּקְוָה.