לאה נאור | השירים | שָׁנַה חֲדָשָׁה מַגִּיעָה ,

עמוד הבית | יצירת קשר

על עצמי

השירים

הספרים

תרגומים

מחזות

סיפורים

אלבומים

תכניות רדיו

תכניות טלויזיה

וידאו

מגירת ההפתעות

מה חדש?

רכישת ספרים

קישורים

תגובות

יצירת קשר

שָׁנַה חֲדָשָׁה מַגִּיעָה ,

מתוך התכנית "חג לי"

מילים:	לאה נאור
ביצוע:	מתוך תכנית חג לי ראש השנה תשל"ה (1974) המבצעים הראשונים היו שלמה אחרצי ריקי גל, ניצה שאול, אסתי כץ, ואלי מנטבר. כאן קורא. של אסתר סופר

בביצוע אסתר סופר

שָׁנָה חֲדָשָׁה מַגִּיעָה,
טְעִימָה כְּמוֹ חַלָּה טְרִיָּה,
חֲדָשָׁה כְּמוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ,
יָפָה וּטְבוּלָה בִּדְּבָשׁ.
יִש מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בָּאֲוִיר
מַשֶּׁהוּ טָרִי וְקָרִיר.

כְּשֶׁבָּאָה שָׁנָה חֲדָשָׁה
יֵשׁ לִי פִּתְאוֹם הַרְגָּשָׁה
שֶׁדַף חָדָשׁ נִפְתָּח
מַה שֶׁלֹא נִרְצֶה נִשְׁכַּח,
מַה שֶׁהָיָה רָע כְּבָר עָבַר
וְזֶה לֹא אוֹתוֹ הַדָּבָר.
וְעַכְשָׁו מַתְחִילִים מֵהַתְחָלָה
מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ וְנִפְלָא.

נִקַּח לְמָשָׁל אֶת הַסְּתָו
מְקֻשָׁט בְּפִרְחֵי חָצָב,
הַחֹרֶף יָבוֹא עַכְשָׁו
קָרִיר וְנָעִים וְנָקִי,
עִם הֲמוֹן עֲנָנִים רַכִּים.
וּבִמְקוֹם הַקּוֹצִים הִמְּאֻבָּקִים
יִצְמְחוּ עֲשָׂבִים יְרוּקִים,
וְאֶפְשָׁר לְהַבִּיט בַּעֲנָנִים
וְלִרְאוֹת דְּבָרִים מְשֻׁנִּים:
הָרִים וְחוֹמוֹת וּמִגְדָלִים,
אֲרָיוֹת וְדֻבִּים וּפִילִים,
אֲפוֹרִים וּשְׁחוֹרִים וּלְבָנִים,
מִתְפָּרְקִים, מִתְחַבְּרִים וּמִשְׁתַּנִּים
וְכֻלָּם עֲשׂוּייִם מֵעֲנָנִים.

אוֹ נִקַּח לְמָשָׁל אֶת הַלִמּוּדִים
פִּתְאוֹם הֵם נִרְאִים נֶחְמָדִים,
וְנִזְכָּרִים שֶׁיֵּש גַּם הַפְסָקוֹת
וּכְבָר קָשֶׁה לְחַכּוֹת,
קוֹנִים אֶת הַסְּפָרִים הַחֲדָשִׁים
מְדַפְדְפִים וּקְצָת מִתְרַגְשִׁים
מַתְחִילִים לְהַכִּיר אֶת הַמּוֹרָה,
בֵּית הַסֵּפָר בִּכְלָל לֹא נוֹרָא
הוּא נֶחְמָד, וַאֲפִלּוּ נִפְלָא,
לְפָחוֹת זֶה כָּכָה בַּהַתְחָלָה.

אוֹ לְמָשָׁל הַחֲבֵרִים
פִּתְאוֹם הֵם כָּל כָּך יְקָרִים,
אַתָּה רוֹאֶה שְׁנֵי יְלָדִים
נִפְגָשִׁים כְּמוֹ אַחִים אֲבוּדִים,
וְלֹא מַפְסִיקִים לְדַבֵּר
מַהֵר מַהֵר מַהֵר,
וְשׁוֹאֲלִים וְעוֹניִם וְשׁוֹאֲלִים,
וְשׁוֹפְכִים הֲמוֹן מִלִּים
כְּאִלּוּ הַזְּמָן קָצָר
וְלֹא יַסְפִּיקוּ עַד מָחָר.

הַיַּלְקוּטִים, חֲדָשִׁים אוֹ יְשָׁנִים,
כְּבָר מְסֻדָּרִים וּמוּכָנִים,
וְכָל הַמַּחְבָּרוֹת עֲטוּפוֹת
וְכָל הָעֲטִיפוֹת יָפוֹת,
הָעֶפְרוֹנוֹת וְהַצְבָעִים מְחֻדָּדִים,
בְּקִצּוּר – יוֹפִי שֶׁל יְלָדִים.

אוּלַי אַתֶּם חוֹשְׁבִים: רָאִינוּ כְּבָר.
בְּכָל שָׁנָה אוֹתוֹ הַדָּבָר.
בְּכָל שָׁנָה מְכִינִים תָּכְנִיּוֹת
וְמְקַוִים שֶׁהַשָּׁנָה הַכֹּל יָכוֹל לִהְיוֹת.
אָז מַה אֲנִי אוֹמֶרֶת?
שֶׁהַשָּׁנָה הַזֹּאת בֶּאֱמֶת תִּהְיֶה נֶהְדֶּרֶת.
כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר אַחֶרֶת?

השנה החדשה, הנפלאה

הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הַנִּפְלָאָה
מִיּ יַגִּיד לּי מַה הִיא מְבִיאָה,
מַה תָּבִיא אֵלַי בִּשְׁתֵּי כְּנָפֶיהָ?
מִי יוֹדֵעַ?

הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הַחֲדָשָׁה
הִיא קְרוֹבָה כְּבָר, יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה,
מַה תָּבִיא אֵלַי בִּשְׁתֵּי כְּנָפֶיהָ?
מִי יוֹדֵעַ?

פְּגִישָׁה חֲדָשָׁה, אַהֲבָה חֲדָשָׁה,
יָמִים חֲדָשִׁים, הַרְגָשָׁה חֲדָשָׁה,
פְּרָחִים חֲדָשִׁים עַל כָּל הַגְּבָעוֹת
וַהֲמוֹן הַפְתָעוֹת.
אוּלַי גַּם חֲלוֹם, אוּלַי גַּם בְּדָיָה
אוּלַי מִין דָּבָר שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא הָיָה?

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַדָּבָר הֲכִי נִפְלָא –
זֶה לְהַתְחִיל הֲמוֹן דְּבָרִים מֵהַתְחָלָה,
לִקְנוֹת קַלְמָר חָדָשׁ, וְסֵפֶר וּמַחְבֶּרֶת
וּלְהַחְלִיט שֶׁהַשָּׁנָה יִהְיֶה אַחֶרֶת.

שֶׁהַשָּׁנָה אֲנִי... בִּכְלָל... נוּ, בֶּאֱמֶת.
וְהַשָּׁנָה אֶהְיֶה בְּסֵדֶר בְּהֶחְלֵט,
וְלֹא אֶשְׁכַּח לִזְכֹּר אֶת כָּל מַה שֶׁבָּרַח לִי,
וּלְנַסּוֹת שׁוּב אֶת כָּל מַה שֶׁלֹּא הָלַךְ לִי.

פְּגִישָׁה חֲדָשָׁה, אַהֲבָה חֲדָשָׁה...

הִיא כְּבָר בָּאָה לָהּ מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
מְבִיאָה לִי כָּל מִינֵי דְבָרִים,
אֵיך הָיִינו מִסְתַּדְּרִים פֹּה בִּלְעָדֶיהָ
מִי יוֹדֵעַ? מִי יוֹדֵעַ? מִי יוֹדֵעַ?

בחזרה לשירי חגים ועונות השנה »