בְּלֵיל הַסֵּדֶר יִקְרֶה לִי הַנֵס.

אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס.

אֲמַלֵּא אֶת הַכּוֹס, אֶת כּוֹס זְהָבוֹ,

וְלֹא אֵרָדֵם לִפְנֵי שֶׁיָבוֹא.

 

 

שָׁנָה שְׁלֵמָה חִכִּיתִי לִרְאוֹת

אִם הוּא בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא בַּתְּמוּנוֹת,

עִם זָקָן לָבָן וְאֵזוֹר שֶׁל זָהָב,

וְאוֹר שֶׁמֵּאִיר מִסָּבִיב לְפָנָיו.

 

 

לִפְנֵי שָׁנָה עוֹד הָיִיתִי קָטָן.

נִרְדַּמְתִּי רֶגַּע לִפְנֵי הַזְּמַן.

אַךְ בַּפֶּּסַח הַזֶּה יִקְרֶה לִי הַנֵּס.

אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס.