יֵש לִי קֶשֶׁת וָחֵץ
שְׁנֵיהֶם מֵעֵץ.
עָשִׂיתִי אוֹתָם לְבַד.
אֲנִי יוֹרֵד לֶחָצֵר
וְהוֹלֵךְ וְחוֹזֵר
שֶׁיִרְאוּ מַה יֵשׁ לִי בַּיָּד.

אֲנִי יָכוֹל לִירוֹת עַד לִקְצֵּה הֶחָצֵר
וְאִם יֵשׁ שָׁם צִפּוֹר – שֶׁתָּזוּז מַהֵר.
אֲנִי יָכוֹל לִירוֹת אֶל הַשֶּׁמֶש עַצְמָהּ
וְאִם לֹא אֶפְגַע –
אָז מַה?

יֵש לִי קֶשֶׁת וָחֵץ
שְׁנֵיהֶם מֵעֵץ.
עָשִׂיתִי אוֹתָם לְבַדִי.
אִם יָבוֹאוּ יוּבַל
וְאָמִיר וֶאֱיָל
נִהְיֶה חֲבוּרַת שׁוֹדְדִים.
אָז נֵלֵךְ לַחֹרְשָׁה לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה
וְנָצוּד כַּמָּה שׁוּעָלִים.
אוּלַי אֶהְיֶה רוּבִּין הוּד הַנּוֹרָא
וְהֵם יִהְיוּ חַיָּלִים.

אִם נִרְצֶה נַעֲרֹךְ
תַּחֲרוּת בִּקְלִיעָה,
אוֹ נִכְבֹּשׁ מִבְצָר דֵי גָּדוֹל,
אִם יֵשׁ קֶשֶׁת וָחֵץ
וּשְׁנֵיהֶם מֵעֵץ
אָז אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל.