מילים: | לאה נאור |
מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַסְּתָו הוּא עָצוּב
לֹא מֶבִין אֶת הַסְּתָו. זֶה בָּטוּחַ.
לִפְעָמִים הוּא עָצוּב, לִפְעָמִים הוּא גָּנוּב,
לִפְעָמִים יֵשׁ לַסְּתָו מַצָּב רוּחַ.
לִפְעָמִים, בְּחוּצְפָּה, הַסְתָו הַשׁוֹבָב
עוֹשֶׂה לַסֻכּוֹת מִקְלַחַת.
מְחַלֵּק מַתָּנוֹת: עָלִים שֶׁל זָהָב,
לְמִי שֶׁרוֹצֶה לָקַחַת.
מֵעִיף נְיָרוֹת, מְבַלְגֵן שְׂעָרוֹת,
מְבַלְבֵּל אֶת הָרֹאש וְהַמוֹחַ.
רָאִיתִי אָדוֹן רָץ אַחֲרֵי עִתּוֹן.
הָעִתּון הִצְלִיחַ לִבְרוֹחַ.
עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת רוֹקְדִים לִכְבוֹדוֹ
רִקוּד יְפֵהפֶה שֶׁל זָהָב.
מְרַפְּדִים אֶת הָרְחוֹב בְּשָׁטִיחַ זָהוֹב
וְהַכֹּל לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַסְּתָו.
בְּדִיוּק עַכְשָׁו מַה עָשָׂה הַשּׁוֹבָב?
הִתְגַּנֵב לִי לַשִּׁיר בְּמִקְרֶה.
אִם לֹא יֹאהַב יִתְרַגֵז הַסְּתָו.
וּמִיָד הוּא יִירֶה אֶת הַיּוֹרֶה.
עָלִים וּנְיָרוֹת מִסְתַחְרְרִים בַּאֲוִיר.
צָמַרוֹת סוֹעֲרוֹת בְּטֵרוּף.
כּוֹבַע גָּדוֹל שֶׁהִסְתִיר קָרַחַת
מְקַבֵּל פִּתְאוֹם חֵשֶׁק לָעוּף.
מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַסְתָו הוּא עָצוּב
לֹא מֶבִין אֶת הַסְּתָו. זֶה בָּטוּחַ.
לִפְעָמִים הַסְּתָו מַצְחִיק וְשׁוֹבָב
לִפְעָמִים יֵשׁ לַסְּתָו מַצָּב רוחַ.
בחזרה לשירי חגים ועונות השנה » |