בְּחַג שָׁבוּעוֹת מְבַקְשִׁים בַּקָּשׁוֹת
אָז אֲנִי מְבַקֵש הַשָּנָה
בִּשְׁבִילְכֶם כַּמָּה בַּקָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת,
בִּשְׁבִילִי בַּקָּשָׁה קְטַנָּה.

אֲנִי מְבַקֵש שֶׁיִהְיֶה לִי מֻתָּר
כָּל מַה שֶׁעַכְשָׁו אָסוּר.
וְשֶׁלַסִי תַּמְלִיט אַרְבָּעָה גוּרִים
וְיַרְשׁוּ לִי לָקַחַת גּוּר.

לְרֶגַע אֶחָד הָרָקִיעַ נִפְתַח
וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מַהֵר.
שָׁלוֹם וּבְרִיאוּת וְהַרְבֵּה מַמְתָּקִים
לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל יִסָּגֵר.